הבית מתחיל לקבל צורה של משהו שעוזבים.
הדברים מתמיינים להם לאיטם ועל הדלתות והרהיטים מתחילים להופיע דפים שעליהם כתוב "אריזה" או "לא" – דפים שמחליטים מי לחסד ומי לחובה.
על השולחן של פינת האוכל (כן, זה עם הרגליים העקומות) יש ערימות: אחת לספריה של עירית, אחת לעירית, אחת לצחי (יש גם אחת בחדר משחקים בשבילו), אחת לאורנה, אחת לקרן, שקיות לרחלה בשביל גברת אמסה, ערימת ספרים לתרום לחיילים דרך סטימצקי, וכל מיני חפצים בודדים, ספר "המטרה" לאורית (לקחתי לפני 100 שנה), ספרים לקובי, גרביים לקרן הורביץ (התקלקלה לנו מכונת הכביסה ועשיתי אצלה שתי מכונות וקיבלתי 2 גרביים של כרמל…)