ניצלנו את חג המולד, ונסענו עם ירון וליאת לשבוע חופשת סקי ב-South Lake Tahoe.
יש לנו עוד המון מה לספר, המון סרטים לערוך ולשתף. חזרנו עמוסי חוויות, אבל ,עייפים ומותשים.
אז קבלו הקדמה קצרה – סרטון של הילדים מקפצים בשלג.
זהירות, ספויילר !!! בהמשך יהיו סרטים של כפיר ויואב גולשים …
רשימת קניות:
45 קילו קמח (!!!)
8 קילו סוכר
5 קילו חמאה
32 קילו שמן (גילינו שכשקונים במיכלים גדולים זה הולך במשקל)
240 ביצים (מופרדות, כן? הייתי צריכה רק את הצהובים, עכשיו יש לי לבנים לשנתיים וזה אחרי שזרקתי המון)
1/2 קילו שמרים יבשים
1/2 ליטר תמצית וניל
15 תפוזים מגוררים
12 קילו ריבת תות (אמיתית, עם חתיכות פרי. בעצמי קניתי ואז טחנתי)
2 קילו אבקת סוכר
30 תבניות גדולות
6 גלילי נייר סופג
גליל נייר אפיה
המון שקיות זבל (להתפחה)
100 קופסאות לאריזה (ועוד בערך 15 תבניות גדולות כי נגמרו הקופסאות)
פתחנו את עונת הסקי לשנת 2012-2013
(פתחנו – כל המשפחה. אני כבר נסעתי ליומיים גלישה לפני שבועיים)
מציגים: כפיר ויואב
קולות רקע: קצפרולה
מאחורי הגב: נעמה בשיעור פרטי
פרטים, תמונות ועוד סרטים – בהמשך (מה שאומר כנראה שנת 2014)
תוספת מאוחרת (יעני בבוקר ), לטובת נעמה (מנעמה :-))
יואבי גלש פרק זמן קצר מאוד, אז לא הספקנו לתפוס אותו גולצ', אבל הנה תמונות שלו לובש בגדים לשלג:
כפיר מצד שני, הפגין יכולות מרשימות השנה וזכר כל מה שהוא למד בשנה שעברה. המדריך שלו העלה אותו על הרכבל הגבוה והוא ירד כל הדרך למטה:
תרגום לגוף הסרט: הנקודה הקטנה שאתם רואים במרכז גולשת למטה היא בעצם כפיר והמדריך שלו שגולש אחורה…
הנסיכה בת 5 וחצי חודשים. וחוץ מאשר להיות מאלפת ומעלפת, היא עושה עוד כמה דברים חשובים ונדמה לי שבכלל לא כתבנו עליה מאז שהיא נולדה.. .
מהיום שהיא נולדה, היא בוחנת הכל מסביב. עוד בבית בהחולים זה בכלל לא הרגיש כאילו היא רק נולדה, אלא כאילו שיש לה המון חוכמת חיים,…
מהרגע הראשון יש לה וליואבי קשר מאוד חזק. הוא רק עומד בסביבה שלה ומיד היא מתחילה לצחוק. יואב ממש אוהב אותה ודואג לה (לפעמים ביותר מדי יואביות…)
מהרגע השני יש לה ולכפיר קשר מקסים, היא כל הזמן עושה מה שהיא יכולה כדי למשוך את תשומת הלב שלו, היא מחייכת אליו, מעפעפת בעיניה ומסמיקה כשהוא מתייחס (גם הוא מת עליה….)
חג ההלאווין נגמר, אבל הילדים שלנו בעניין של תחפושות עכשיו. פעם קראתי שזה טוב שילדים מתחפשים. לא זוכרת למה. ככה זה אצלי. זוכרת רק חלקי דברים – כלום לא עד הסו…..
אז לפני ההלאווין קניתי תחפושות, ויום אחרי ההלאווין קניתי ה-מ-ו-ן תחפושות. ליאת התקשרה ואמרה "תבואי עכשיו לדידמס, יש 75% על כל התחפושות", מיד התקשרתי לעידית וגם ליעל. ובאתי לדידמס. וקניתי. המון תחפושות. כבאי, אסטרונאוט (אולי שניים), שתי דמויות מ"מלחמת הכוכבים" ועוד כמה דברים לילדים. כל תחפושת עלתה במקור בין 30 ל- 40 דולר, ככה שבסוף הן 10$ ופחות.
במקום לקפל את עצמי לתוך המיטה (לפני שהוא הלך הוא הפעיל מדיח, שזאת העבודה שלי בדרך כלל), החלטתי להשלים חובות של החודש האחרון (כמובן שבדרך גלשתי קצת לכל מיני מקומות והגעתי לכל מיני בלוגים מקסימים – אבל זה סיפור לפוסט אחר…)
אז מה היה לנו בחודש האחרון (או קצת יותר)?
(כשסיימתי לכתוב את הפוסט הזה, פתאום הרגיש לי שאני מדברת בעיקר על עצמי, אבל ככה זה כשזה הבלוג שלי… אם זאביק רוצה לספר שהיה לו כיף – שיפתח בלוג בעצמו …..)
קשה לי להאמין אבל כפירי בן 5 (מה שאומר שכבר 5 שנים אני אמא – וזה עוד יותר קשה לי להאמין :-)). הילד המאלף הזה, הפך מגמד קטן (בחיי, תראו את התמונה מהרגע שהוצאנו אותו מבית החולים) לילד רגיש, חכם ונבון עם מראה עדין, יכולת ריכוז מופלאה ואהבה גדולה לכל מי שסובב אותו.
יום הולדת 5 של כפיר היא בסימן שינוי שמתחיל אצלי/אצלנו. הרבה דברים שקרו בזמן האחרון התחילו לחלחל אלי ולהטביע את רישומם. אחרי 4.5 חודשים שהיו לנו אורחים אהובים בבית, ואחרי שזאביק נסע ל-10 ימים והשאיר אותנו לבד, הבנתי שדברים צריכים להשתנות בבית.
הדבר הראשון שהייתי צריכה להבין זה שאני צריכה להקשיב לילדים. להקשיב, לא רק לשמוע. זה בסדר לשמוע את דעתם ולא להסכים איתם, או לנסות לשכנע אותם שמשהו אחר יותר טוב או יותר מתאים, אבל קודם כל צריך להקשיב להם.
מספר אנקדוטות של כפיר שנאספו בחודשים האחרונים….
****************************************************************************************************
כפיר: "אמא, אפשר באופן חד פעמי מטבע שוקולד?"
אמא: "באופן חד פעמי, כן"
כפיר: "אמא, באופן חד פעמי זה גם כלים"
****************************************************************************************************
כפיר: "אמא – בחמש הקצת CIRCLE שלו זה למטה ובשתיים הקצת CIRCLE שלו זה למעלה. זה
ההבדל בינהם.
אבל בתשע הקצת CIRCLE שלו למטה ובשש הקצת CIRCLE שלו למעלה...."
****************************************************************************************************
כפיר: "אמא, את יודעת איך אפשר לגדול חוץ מאשר לאכול?"
אמא: "איך?"
כפיר: "פשוט צריך לישון"
****************************************************************************************************
שמענו את השיר "פנס בודד":
"היה היה פנס בודד בקצה שכונה
והוא האיר את ילדותינו הקטנה
והוא האיר את משחקי המחבואים
ולאורו היו הקדרים באים."
כפיר: "אמא, מה זה קדרים?"
אמא: "קדר זה מישהו שעובד בחימר, אבל פה בשיר מתכוונים למשחק תופסת שבו כל הילדים חוץ מאחד עומדים בשורה והילד שלא בשורה עומד מולם ורץ אליהם וצריך לתפוס אותם. מי שהוא תופס מצטרף אליו"
כפיר: "אז אם הוא רץ ותופס אחד, כמה תופסים יהיו?"
אמא: "כמה?"
כפיר: "שניים"
אמא: "נכון"
כפיר: "ואם השניים יתפסו כל אחד אחד, כמה יהיו?"
אמא: "כמה?"
כפיר: "ארבעה"
אמא: "נכון"
כפיר: "ואם הארבעה יתפסו כל אחד אחד, כמה יהיו?"
אמא: "כמה?"
כפיר: "שמונה"
אמא: "נכון"
כפיר: "רגע, רגע ואם בהתחלה כשהיו רק שניים הם תפסו רק אחד ביחד, כמה יהיו?"
אמא: "כמה?"
כפיר: "שלושה"
אמא: "נכון"
כפיר: "ואם הם יתפסו רק שניים ביחד…." (וככה זה נמשך ונמשך עד עצם היום הזה….)
****************************************************************************************************
אמא: "איך נהיית לי כל כך גדול, רק נולדת ועכשיו אתה כבר כמעט בן חמש"
כפיר: "אמא, לא רק עכשיו נולדתי. כבר לפני שלוש אולי ארבע שנים…"
אמא: "אולי חמש?"
כפיר: "אהה, כן…." (מה שמוכיח שבלונד זה לא רק עניין של בנות :-))
****************************************************************************************************
יואב מראה סוכריה על מקל: "אמא, תראי מה בחרנו"
אבא: "מתי נאכל אותו?"
כפיר: "בעשר וחצי"
אמא: "למה בעשר וחצי?"
אבא: "ככה, זה בזמן טוב, בין ארוחת בוקר לארוחת צהריים"
כפיר: "זה כמו קינוח של בראנצ'"
התעוררתי היום בבוקר (יום ראשון) בשעה 7:52. אלה דיברה במיטה שלה ורמזה בעדינות וצחקנות שהיא רוצה לקום כבר. כפיר ויואב עדיין ישנו. ככה זה כשהולכים לישון בתשע וחצי, אחרי בוקר אצל תו-תו
ואחר צהריים אצל דניאל, ניב ואיילה.
כשהדלקתי את הטלפון לראות מה השעה (7:52, כבר אמרתי) ראיתי את האייקון שאומר שיש לי אי-מייל. אחרי שהחלפתי לאלה חיתול וקשקשנו קצת, הסתכלתי מה במייל. הכותרת היתה:
"שינויים בטיסות – אני נוחת יום מוקדם יותר"
לרגע תפסה אותי בהלה. מי שחי מספיק זמן בצל נסיעות ההיי-טק, יודע ששינויים בטיסות המשמעות שלהם היא עיכוב של יומיים לפחות במועד החזרה הביתה. לקח לי כמה שניות לעכל את החלק השני של המשפט ולהבין שבעצם הוא לא מתעכב, אלא חוזר יום מוקדם יותר, יייפייייי!!!!
יש לי המון מה לכתוב, אבל אני צריכה לאכול, לישון חצי שעה וללכת להביא את כפיר מהגן.
במקום זה, קבלו משהו שיעשה לכם את סוף השבוע הקרוב…כל הקרדיט ליואבי: