"אבא, צריך להחליף את הביפננות!!"
יואב מנסה להסביר לאבא שצריך להחליף את הבטריות שבתוך אחד המשחקים
ביפננות
להגיב
שאסטה – יום 3
3 לילות שישנים בהם בחדר אחד עם כל הילדים. ממש ממש ממש מעט שעות שינה. אני כבר לא מתפקדת. חלקים שונים במהלך היום והנסיעה עברו עלי בשינה…..
בבוקר, זאביק לקח את הילדים לאכול ארוחת בוקר (כמו בכל הבקרים במלון) – אני המשכתי לישון. כשהם חזרו, הילדים צפו בטלויזיה ואנחנו חילקנו את הזמן בין לארוז ולשעשע את אלה. הצלחנו לארוז את עצמנו ולצאת ברבע לאחת עשרה.
רולוקוסטר
אבא נוהג על כביש מתפתל קלות עם המון עליות וירידות. בירידות הוא מגבירמהירות ומקבל צווחות שמחה מהבנים.
כפיר: "אבא, זה כמו רולר-קואוסטר"
יואב: "נכון, אבא, זה כמו רולוקוסטר"
אמא: "יואבי, מה זה רולר-קואוסטר?"
יואבי: "זה מה שכפיר אמר…"
דוב טוב
אבא מסביר לכפיר על אגם שאסטה, איך יצרו אותו, על הסכר, על החשמל שמפיקים בעזרת המים שנופלים מגובה גבוה.
כפיר: " אבא, זה לא יכול לעשות חשמל אם אין בפנים דובינה , נכון?"
תמונות של ה"דובינה" המפורסמת
שאסטה -יום 1
בואו ננסה את זה… לכתוב פוסט ישר מהטיול ולא להגיד לעצמי "כשאני אחזור הביתה אני אכתוב פוסט מה זה ארוך…."
ממוריאל דיי הגיע. זה היום שזוכרים את כל הגימלאים של הצבא, את כל מי ששירת אי פעם ואת כל מי שנפל במסגרת שירות צבאי באחת מהזרועות של צבא ארה"ב. על אותו עיקרון כמו יום הזיכרון בישראל, אבל בכלל לא דומה.
כמו כל החגים פה,גם היום הזה הוצמד לסוף השבוע כדי לקבל סוף שבוע ארוך, שבאופן רשמי פותח את עונת הקמפינגים (וכפועל יוצא מכך גם את עונת הטיולים), ככה שבפועל רוב האנשים לא ממש שמים משהו על הזיכרונות ושמים הרבה מאוד על קראוונים, נגררים,שמורות טבע ופקקים בדרך הביתה ביום שני בערב.
בוקר טוב
אוכלים ארוחת בוקר בבית לפני שהולכים לגן. כפיר אוכל טוסט עם חמאה וסלט ביצים, יואב אוכל קורנפלקס עם חלב שקדים.
אלה סיימה.
אמא רואה שהשעה מאוחרת.
"אלה, לכי לחדר של אבא ואמא ותעירי את אבא"
20 שניות אחר כך, אלה עומדת ליד המיטה ודופקת עליה להעיר את אבא…
קסם…
נמרת עצים
מתי כבר ניסע
אמא: "כפירי, אתה יודע שבעוד ארבעה שבועות אנחנו נוסעים לישראל?"
כפיר: "אהה, ארבע ועוד ארבע זה שמונה ועוד ארבע ועוד ארבע זה עוד שמונה"
אמא: "כפירי, מה אתה מחשב?"
כפיר: "עוד כמה זמן נוסעים"
אמא: "בשבוע יש שבעה ימים"
כפיר: "אה. נכון. אז שבע ועוד שבע זה ארבע עשרה ועוד פעמיים שבע זה ארבע עשרה."
אמא: "נכון. כמה זה ביחד?"
כפיר: "עשרים ושתיים"
אמא: "אל תנחש, תחשב"
כפיר: "אהה, נכון – זה עשרים ושמונה"
אמא: "נכון, איך חישבת"
כפיר: "נזכרתי שארבע ועוד ארבע זה שמונה"
הבית הלבן
השעה 10 בלילה, יום רביעי. זאביק הלך לשחק, הילדים ישנים, הבית מוכן ומזומן למסדר המנקות. יש לי 3 ערימות של כביסה ענקיות מחכות לקיפול. בזמן האחרון, אני מקפלת כביסה מול הסדרה "הבית הלבן" (כן, אני יודעת שאני באיחור של 10-15 שנים, אבל זאת מה זה סדרה מעולה!!!). אני מתה לראות את הפרק הבא, אבל…. אויש כמה זמן שלא כתבתי פוסט!!!!
געגועים לג'וליה
קמתי בבוקר עם געגועים. ככה זה יום שישי בבוקר… הלכתי עם אלה לפליפה (הירקן) ופתאום היתה שם ערימה גדולה של במיה. לי היא נראתה מאוד טריה וצעירה (אבל בינינו מה אני מבינה בבמיה) מיד תקפו אותי געגועים לג'וליה ששון…