אנחנו מאוד אוהבים את הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park). לטעמי, אחד המקומות המדהימים בעולם, ולמזלנו, הוא במרחק 4 שעות נסיעה. פה זה נחשב ממש קרוב. היינו שם כבר כמה פעמים (וכן, אני יודע שאנחנו חייבים איזה שלושה, ארבעה, חמשת אלפים פוסטים על יוסימיטי. הם ימשיכו לחכות), וכל פעם יצאנו מוקסמים מחדש.

ברגע שנעמה החלטנו שהיא והילדים נוסעים ל-8 שבועות לישראל בקיץ, ואני מצטרף 4 שבועות אחרי (היינו רציניים הפעם, הזמנו כרטיסים כבר בנובמבר!!!), היה ברור לי שאחד הדברים שאני עושה זה טיול ברגל ביוסמיטי (או באנגלית – hiking Yosemite).

הודעתי לתמר שאלי מוחרם לסופ"ש. תמר הודיעה לי שזה "יעלה" לי בשני ערבי בייביסיטר. לחצנו ידיים, ואלי ואני ניגשנו להתחיל לתכנן.

להמשיך לקרוא ←

3 לילות שישנים בהם בחדר אחד עם כל הילדים. ממש ממש ממש מעט שעות שינה. אני כבר לא מתפקדת. חלקים שונים במהלך היום והנסיעה עברו עלי בשינה…..

בבוקר, זאביק לקח את הילדים לאכול ארוחת בוקר (כמו בכל הבקרים במלון) – אני המשכתי לישון. כשהם חזרו, הילדים צפו בטלויזיה ואנחנו חילקנו את הזמן בין לארוז ולשעשע את אלה. הצלחנו לארוז את עצמנו ולצאת ברבע לאחת עשרה.

להמשיך לקרוא ←

בואו ננסה  את זה… לכתוב פוסט ישר מהטיול ולא להגיד לעצמי "כשאני אחזור הביתה אני אכתוב פוסט מה זה ארוך…."

ממוריאל דיי הגיע. זה היום שזוכרים את כל הגימלאים של הצבא, את כל מי ששירת אי פעם ואת כל מי שנפל במסגרת שירות צבאי באחת מהזרועות של צבא ארה"ב. על אותו עיקרון כמו יום הזיכרון בישראל, אבל בכלל לא דומה.

כמו כל החגים פה,גם היום הזה הוצמד לסוף השבוע כדי לקבל סוף שבוע ארוך, שבאופן רשמי פותח את עונת הקמפינגים (וכפועל יוצא מכך גם את עונת הטיולים), ככה שבפועל רוב האנשים לא ממש שמים משהו על הזיכרונות ושמים הרבה מאוד על קראוונים, נגררים,שמורות טבע ופקקים בדרך הביתה ביום שני בערב.

להמשיך לקרוא ←

נעמה ואלה על המטוס בדרך לישראל.
הילדים במיטה ישנים.
העוזרת הייתה היום, אז הבית מסודר, והכלים מהארוחת ערב כבר במדיח.
יש לי שיחת ועידה בעוד שעה וחצי.

אז מה שנשאר לי לעשות זה להציק לכם עם עוד כמה סרטונים שלי גולש.
הפעם מסלול לא מסומן ומאוד נחמד בקירקווד, איטי, מאוד טכני, ומתפתל בין העצים.

מי שגולשים לפני באחד הסרטים הם ירון וניב.

תהנו