שנה חדשה – התחלות חדשות

אחת בלילה, בין רביעי לחמישי, בין השנה שעברה לשנה החדשה – שקט מסביב.

על כל חוויות השבוע האחרון, אני אשתדל לספר בפעם אחרת (כולל על ארוחת החג המטורפת שציפי הכינה – אני לא אוכל לאכול שום דבר בשבוע הקרוב…).

היום אני רק אספר שמצאנו בית בסוף השבוע, זאביק חתם על החוזה אתמול, הבוקר הגיעה המכולה
ו-3 בחורים מקסיקנים חביבים פרקו את כל תכולת הבית שלנו לחדרים השונים ואחרי זה הוציאו את כל ציוד המטבח ופיזרו אותו ברחבי המטבח. ומצאנו את האופנוע של יואב שהיה חסר לו מאוד, ומצאנו את מסילות הקטרים מהעץ של כפיר, כדי להשלים למסילות שקנינו כאן ושיחקנו בבית והיה לנו כיף ונהייתה לנו תחושה נעימה של בית…

והיום, ארבעה שבועות בדיוק אחרי שהגענו לכאן, ובניגוד לכל השבועות מאז שהגענו לכאן – היה לי נעים והרגשתי לרגע שוב בבית וזאביק והילדים היו שוב שלי מבפנים, והיתה להם שמחה של בית – אפילו שכל הבית עדיין ארוז, ויש המון ארגזים מסביב…

אני לא אוהבת התחלות חדשות, הן מלחיצות אותי. אני אוהבת את הסדר הישן והטוב שבו כל דבר ידוע וקבוע במקומו, אבל היום יש לי מין תחושה בלתי מוגדרת בגוף שזה אפשרי ושאפשר להנות מזה אפילו…

 

שתהיה לכולנו, לכולכם ולכולם שנה טובה;
שנה של התחלות חדשות והמשכים טובים;
שנה של הנאות, חוויות, שמחות ואהבה גדולה;
שנה של משפחות וחברים ישנים וחדשים;
שתהיה פשוט שנה טובה….

אוהבים זאביק, נעמה, כפיר ויואב

 

ארץ זבת חלב ודבש

יש לי הרבה מה לכתוב, המון לספר ואפס סבלנות לשבת ולכתוב – ככה זה יש ימים כאלה.

במקום זה קראתי את הבלוג של נעמית (הרחבה במועד אחר) והסתובבתי ב- Ynet ושם שוב צדה את עיני הכתבה של אורי מאיר-צ'יזיק על דבש בייצור מקומי, ואז נזכרתי שהבטחתי להכין עוגת דבש לגן סמדר למחר, מזל שיש לי את המתכון מגן רונית – 10 דקות והעוגה בתנור. אתמול עשיתי אותה עם כפיר בשתי תבניות עגולות קטנות ויצא מהמם, בארוחת הערב כשאורי ואיילה והילדים באו אלינו, איילה טעמה ואמרה שהיא תכין גם בעצמה וליה אכלה 3 פרוסות (ואני כבר לא מדברת על כפיר שאכל בערך חצי עוגה אתמול…)

להמשיך לקרוא

זה לא אתה זה אני

דיברתי עם נעמה במייל.

רציתי לדעת איך עושים בלוג חדש. אז היא ענתה והסבירה שיש משהו שנקרא וורד פרס.

זה משהו שמייצר בלוגים – לא מבינה בזה. באמת שלא

אז עשיתי כעצתה ושלחתי לזאביק את כל מה שהיא אמרה.

ועכשיו יש לי בלוג. עדיין לא ערוך ומסודר (כותבים מימין לשמאל אבל סימני הפיסוק הם כמו משמאל לימין)

אבל יש בלוג

מעניין כמה זמן אני אתמיד

בינתיים, אני מתחמקת מלסיים את המסמך שאני צריכה לשלוח מחר.

מה יהיה איתי? תמיד אותו סיפור. מעייפת אני ועייפה

Hello world!

בואו ננסה את זה….

מעניין אם זה יצליח לי.

בא לי בלוג

או יותר נכון – זה לא עניין של "בא לי" – זה כמעט צורך קיומי.

אנחנו עוברים לסיליקון ואלי ונפרדים מכל החברים והמשפחה לשנה, שנתיים, שלוש או ארבע .

איך אני אעדכן את כולם במה שקורה איתנו?

אז החלטתי להתחיל לכתוב בלוג.

אתם מוזמנים לקרוא ולחוות איתנו את זה.

אנחנו נשמח.

מקווה שגם אתם.

נעמה