Follow our container as it travels around the world
עיקבו אחרי המכולה שלנו במסעה לישראל
Our container
להגיב
ארכיון פוסטים מאת: זאביק
איפה אנחנו עכשיו (ואיפה היינו)
זה הולך להיות פוסט מתגלגל, כתוב מההווה לכיוון העבר. אנחנו נשתדל לעדכן כל יום איפה היינו אתמול, ומשפט קצר על מה עשינו.
אז צפו לעדכון כמעט יומי של הפוסט הזה
יום רביעי, ה-17 באוגוסט – נחתנו בישראל – תראו כמה גדלנו (לחצו כאן)
יום שלישי, ה-16 באוגוסט – טיסה לישראל
חוכמת היואב
יואב: "אבא, אני מוס"
אבא: "איזה מוס?"
יואב: "מוס, משלושת המוסקטרים" *************************************************************************
יואב: "אמא, כפיר זה אחד, וכפירז זה הרבה".
*************************************************************************
יואב ואבא מטיילים על אופניים ברחוב.
יואב: "אבא תראה, יש להם בחלון כריסטמס עץ"
*************************************************************************
בדרך חזרה הביתה אחרי שיואבי הלך ישר מהגן לפליידייט מאיה לנגה
יואב: "אני לא אוהב בנות"
אמא: "אבל את מאיה ל. אתה אוהב, לא?"
יואב: "כן, אבל זה לא נחשב…"
ריקודי עם ? זה כל כך 1990s
פעם היו רוקדים ריקודי עם.
במקרה, כולם היו מתאספים, שלויימ'לה היה שולף את האקורדיון מהכיס, צביקי היה שולף את המפוחית ושורה'לה הייתה מובילה את המעגל.
אחר כך התקדמו לרדיוטייפ וקסטות (חידה לצעירים – איך עפרון קשור לסיפור??)
היום ?
מדליקים את הטלויזיה, לוחצים על השלט של הקינקט, כל אחד בוחר איזה דמות הוא רוצה להיות, ו"רוקדים". ככה זה נראה …
דגים על הבוקר ??!?
יואב מקריא לאלה סיפור בבוקר.
ברקע אפשר לראות את הרגל של כפיר, שעדיין מתנמנם לו במיטה (ולא מבין שעוד 45 דקות כבר צריך להיות בבי"ס)
האופניים לאט נוסעים – בין גבעות ובין הרים…
לפני חודש וחצי בערך (בדיוק כשחזרנו מישראל) ניסינו ללמד את כפיר ויואב לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר. ניסינו להוריד גלגל עזר אחד, אחר כך ניסינו להוריד שני גלגלי עזר, אבל – מידת שיתוף הפעולה, ו/או ההצלחה של שני הילדים היו זעומות…. ואז ערן ותמר – השכנים, הציעו לנו להוריד את הפדלים ולתת לילדים לרוץ עם האופניים, זה נשמע לנו טיפשי באופן מיוחד – אבל כלו כל הקיצין, אז ניסינו גם את זה.
דיסנילנד ראש השנה 2013 – ספויילר
ספויילר 1 – נסענו לדיסנילנד !!!!
ספויילר 2 – הילדים נהנו !!!! (וגם ההורים)
ספויילר 3 – צילמנו !!!!
Hiking Yosemite
הטיול לפני שבועיים רק פתח לי את התאבון, ומכיוון שה-4 ביולי התגשר לסופ"ש ארוך מאוד של חמישי-שישי-שבת-ראשון, נסעתי שוב ליוסמיטי.
הזמנתי אתר קמפינג, זרקתי מזרון-פוך-כרית להונדה (שנאמר בפסוקים – "ועשית לך RV, וחנית בו יומם וליל"), ארזתי את כל הציוד טיולים שלי, הוספתי קצת אוכל, הורדתי קצת כי זה היה כבד מידי, ונסעתי ליוסמיטי ביום רביעי בלילה, כדי להיות במשרד של אישורי הטיולים על הבוקר ביום חמישי. את אישורים מתחילים לחלק בשעה 11 בבוקר, עבור היום שאחרי.
שעה 8:05 בבוקר, כבר היו בערך 25 אנשים בתור. הצטרפתי לתור, הוצאתי את הפק"ל קפה, והעברתי את הזמן. ועדיין, קיבלתי אישור לישון בשטח שישי-שבת-ראשון, במסלול שרציתי.
טיילתי קצת בחמישי, סידורים וארגונים אחרונים (שכללו את העובדה שבבוקר שישי, המצבר של הרכב מת – דרך מצויינת להתחיל את הטיול), ולמרות הכל, בתשע כבר הייתי בתחילת המסלול 🙂
שלושה ימים, שני לילות, 55 ק"מ, 16-17 ק"ג תיק על הגב.
עליות, ירידות, הליכה, נופים מדהימים, טבילה באגמים.
סיימתי עם חיוך, הרבה תמונות, והמון טעם של עוד
יוסמיטי – אבל מהצד
אנחנו מאוד אוהבים את הפארק הלאומי יוסמיטי (Yosemite National Park). לטעמי, אחד המקומות המדהימים בעולם, ולמזלנו, הוא במרחק 4 שעות נסיעה. פה זה נחשב ממש קרוב. היינו שם כבר כמה פעמים (וכן, אני יודע שאנחנו חייבים איזה שלושה, ארבעה, חמשת אלפים פוסטים על יוסימיטי. הם ימשיכו לחכות), וכל פעם יצאנו מוקסמים מחדש.
ברגע שנעמה החלטנו שהיא והילדים נוסעים ל-8 שבועות לישראל בקיץ, ואני מצטרף 4 שבועות אחרי (היינו רציניים הפעם, הזמנו כרטיסים כבר בנובמבר!!!), היה ברור לי שאחד הדברים שאני עושה זה טיול ברגל ביוסמיטי (או באנגלית – hiking Yosemite).
הודעתי לתמר שאלי מוחרם לסופ"ש. תמר הודיעה לי שזה "יעלה" לי בשני ערבי בייביסיטר. לחצנו ידיים, ואלי ואני ניגשנו להתחיל לתכנן.
ביפננות
"אבא, צריך להחליף את הביפננות!!"
יואב מנסה להסביר לאבא שצריך להחליף את הבטריות שבתוך אחד המשחקים