סבתא וברק חולקים שקית m&m. ברק מבקש מסבתא את הכתומים שהוא אוהב.
סבתא :" הנה, אני אתן לך כתומים, מה אתה תיתן לי?"
ברק: "עוד כתומים
שרינג
1
ארכיון פוסטים מאת: נעמה
תבשיל בקר לאבי (של ענת)
קרן, אחותי, דוגלת בשיטת בישול בשני צעדים. בגדול, זה אומר לקלף את כל הירקות, להכניס לסיר עם בשר או עוף ולתנור או לבישול על הגז ולתת לזה להתבשל בעצמו כמה שעות.
התבשיל הזה הוא כורח המציאות, אין פה הרבה סוגים של נתחי בשר שלמים זמינים למי שאוכל בשר כשר. יש קוביות בקר לבישול ארוך, יש צ`אך ויש בריסקט (חזה). כל הנתחים האלה מתאימים לבישול ארוך (ולא לבישול קצר דמוי סטייקים שרוב הבית מעדיף).
ניסיתי כל מיני דרכים, חלק עם לסגור את הבשר, חלק עם לבשל את תפוחי האדמה קודם, חלק עם בשר למטה, חלק עם בשר למעלה, חלק עם יין אדום, חלק עם יין לבן. בקיצור, בדרך כלל בשר בבישול ארוך יוצא טוב.
בולונז לענת של אבי
אבי וענת היו כאן במסגרת ירח הדבש שלהם לפני כמה חודשים.
כשבאים אלינו אורחים, אני משתדלת להכין אוכל שהם אוהבים – בשביל לפנק אותם שיבואו שוב (אלא אם כן אלה אורחים שהמטרה שלי היא שהם יפנקו אותנו – ואז אני מעמידה אותם לבשל לי, עיין ערך רשימת המאכלים ששלחתי לרחלה לפני שהיא הגיעה לכאן או העובדה שהעמדתי את עירית להכין מרק ירקות, עוף בתנור וסלט חצילים ביום שהיא נחתה כאן…)
בקיצור, אבי וענת אמרו שלא צריך לקנות להם כלום. הם מסתדרים (בטח מסתדרים, באו עם מזוודה שלמה מלאה חטיפים, שוקולדים ומנות חמות. ובאמת שאני לא צוחקת כאן… הגעתם לאמריקה ואתם מביאים חטיפים??? זאת ארץ הזאבלה הכי גדולה בעולם! שלא לדבר על "מנה חמה", באמא שלכם!!!!)
?כחומר ביד היוצר
היום הייתי בכיתה של כפיר. אני מתנדבת בבית ספר ברמה דברים, אחד מהם הוא פעילות בחימר שעושים בכל כיתה פעמיים או שלוש פעמים במהלך השנה.
הפעילות היום היתה הכנת קעריות שעומדות על בסיס. האמא שהיתה אחראית על הפעילות ידעה בגדול מה צריך לעשות, אבל כשנכנסנו לעומקו של עניין גילינו שעשינו כמה טעויות. אחת מהטעויות היתה שהתחכמנו. .. כשהסתכלנו על קעריות הדוגמה ישבנו שהן קטנות מדי, אז הגדלנו אותן. מסתבר שלא היינו אמורות כי כשהילדים יצרו את השאריות בעזרת התבנית, הן יצאו גדולות מדי ולכן לא החזירו מעמד והשתטחו – ככה שבמקום לקבל קערה, הם קיבלו צלחת עמוקה. לא נורא…
כפיר יוצא מגבולות הגיזרה
קצת לפני הלאווין, שאלתי את כפיר ויואב למה הם רוצים להתחפש. יואב אמר "לוק סקייווקר" וגרם לי לשמוח שוב על 32 הדולרים שהשקעתי בתחפושת הזאת לפני 4 או 5 שנים… התחפושת הזאת נלבשה בכל הלאווין ובכל פורים בזמן שעבר מאז, וגם לא מעט פעמים בבית – סתם ככה, בשביל משחק… (אגב, יום לפני הלאווין הוא אמר שהוא רוצה להתחפש לנינג'ה ואחרי שעברתי בין 3 בתים של חברים והשגתי את התחפושת, ברגע האמת הוא חזר ללוק סקייווקר….)
כפיר החליט על משהו שונה. הוא רצה להתחפש למשהו אחר. משהו שהוא עושה בעצמו.
אז הוא ישב ומדד, חישב ועידכן, בדקנו יחסים, גדלים, מידות ואפשרויות.
5 הדקות האיומות ביותר בחיים שלי
היום היינו בפארק שנקרא פונדרוסה. פעם היינו הולכים לשם הרבה, כי גן סמדר שיואב הלך אליו בשנתיים הראשונות שלנו כאן, זה ממש מעבר לפינה. כבר הרבה שנים שלא היינו שם, לפחות שלוש לדעתי.
היום, היה שם אירוע נטיעות שאירנו ה JCC והצופים המקומיים בשיתוף עם עיריית סאניוייל.
הגענו ב 12 מתוך מטרה לנטוע, אבל ברק ואלה ראו את המתקנים, עמוסי הילדים ישראלים לעייפה ורצו מיד לשם. הסתובבנו שם שעה וחצי בין המתקנים, פגשנו חברים, ברק פתח את השפה על אחד המתקנים, היה נחמד, חמים ונעים בשמש.
היומולדת הכי זריז בעולם
אירועי יום ההולדת בבית שלנו הם סיפור רציני בדרך כלל. זה נמשך שבועות וכולל עשרות אנשים ומגוון אירועים. בקיצור, הפקה.
לפני חודש שאלנו את יואב מה הוא רוצה לעשות ביום ההולדת שלו. ואז תיקנתי את עצמי. אמרתי לו: בוא נראה את מי אתה רוצה להזמין.
את כל הכיתה.
את כל הקבוצה של הכדורגל
את כל החברים הישראלים
את כל החברים משנה שעברה
ועוד כמה
כשהגענו ל 50 ילדים, חדלתי אותו…
פרץ של יצירה
את הפוסט הזה כתבתי לפני שנה ורבע. לא העלתי אותו לאתר כי חסרו לי כמה תמונות. אז הוא ישב שם וחיכה. והיום אמרתי לעצמי – למה? כתבת כל כך יפה, למה להחביא לעד? שחררי.
שיחררתי.
**********************************************************************************************************
פרץ של יצירה ועשייה נחת עלי. לא יודעת מה גרם לזה.
אולי זאת העובדה שכבר הרבה זמן אני רוצה לסדר את הבית כמו שצריך, אולי זאת העובדה שחזרנו מביקור בישראל ויש לנו קצת זמן לפני שמתחיל שוב הבלאגן של בית ספר ואולי (אם נהיה כנים עד הסוף) זאת העובדה ששבוע שלם לא יצאתי מהבית כי הגב שלי היה תפוס ויואבי היה חולה.
ככה או ככה, הפרץ הזה שלי הדביק גם את זאביק (שלא לומר, לא היתה לו ברירה כי ככה החלטתי 🙂 ) וביום שבת הוא נסע ל LOWES, קנה עצים, נסע לנגריה, עבד שם כל היום – סימן, שייף, ניסר, קדח – בקיצור ניגר את עצמו לדעת (ונהנה מעבודת כפיים שהוא ממש אוהב…).
בסוף היום הוא חזר עם ערימת קרשים מהוקצעים ומחכים לצביעה.
החלטות
לפעמים נדמה שההחלטות שאנחנו עושים בחיים, משפיעות רק עלינו. על מהלך החיים שלנו. אולי של הילדים/ההורים שלנו. אבל בעיקר עלינו.
אבל זה לא נכון.
לפעמים נדמה שחוסר ההחלטה שלנו תימנע שינוי או השפעה על החיים שלנו.
אבל זה גם לא נכון.
לפעמים, בדיעבד, נדמה שהבחירה בברירה מסויימת היתה שגוייה והברירה האחרת יכלה לתת תוצאה טובה יותר.
אבל בעצם – אין דרך לדעת אם זה נכון.
ולפעמים, כשמישהו אחר עושה החלטה, יש נטייה לחשוב שאילו היינו במקומו היינו בוחרים אחרת או שלא.
וזה ממש דבר שלא נכון לעשות אותו. כי אף פעם, אף פעם לא נהיה באמת "בנעליים שלו" ולא נוכל באמת לשקול בעד ונגד באותו המצב.
לפעמים צריך פשוט לכבד את ההחלטה. גם אם היינו רוצים שהבחירה תהיה אחרת.
חמוצי סבתא טובה
לפני שנים, היינו בארוחת ראש השנה אצל אפרת ויניב. אמא של אפרת, סבתא טובה, הכינה חמוצים נהדרים.5 דקות עבודה היא אמרה
ברור שביקשתי את המתכון. לקח כמה חודשים ובסוף קיבלת את המתכון. מאז הוא במייל שלי ובכל פעם אני צריכה לחפש אותו.
נמאס לי לחפש במייל, הרבה יותר קל בבלוג.