השעה אחת בלילה ושנינו עובדים. הוא בסלון ואני בחדר עבודה (לימודים / בלאגן – לא משנה מה השם, תמיד מבולגן פה)
אני מנסה לסיים את המסמך האחרון שאני כותבת לעובדה לפני שאנחנו נוסעים, הבטחתי שהוא יהיה מוכן עד רביעי בלילה. עכשיו כבר חמישי. מה לעשות שהיתה לי ,חרדת סופרים,? הייתי תקועה. לא מצאתי מה אני אמורה לעשות ולא הצלחתי לכתוב כשכבר כן מצאתי. עכשיו נכנסתי לקצב טוב.
עוד לילה ללא שינה. הלילות האחרונים יואב ישן רע מאוד, סביר שיוצאות לו שיניים. עכשיו אני לא ישנה בגלל העבודה. קודם לא ישנתי בגלל הסרטים שעשיתי לרגל עזיבתה של קרן רז את המושב (עצוב…)
מתי אני אשן כמו בנאדם נורמלי? כנראה שאף פעם. אני פשוט לא נורמלית….
יש לי איזה שאיפה לסיים מהר את המסמך (לא יקרה) ואז לשטוף את הבית. מלוכלך ומג'וייף כל כך שאפשר למות מזה. מחר אני מתחילה למיין את החיים שלנו לארגזי איחסון מצד אחד, למכולה מצד שני, למסירה מצד שלישי ולזבל מצד רביעי. בא לי להתחיל בבית נקי.
משוגעת – כבר אמרתי?