חשבון פשוט

בקיץ, בבריכה, מארק (אבא של פלג) שואל את כפיר "כמה זה שבע כפול חמש?"
כפיר חושב רגע ועונה "לא יודע"
אמא: "אתה יכול לחשב את זה. זה כמו חמש כפול שבע"
כפיר חושב רגע ועונה "אהה, שלושים וחמש. רוצים לדעת איך חישבתי?"
אמא ומארק: "כן"
כפיר: " 7 כפול 2 זה 14.
ואז יש עוד אחד כזה – שזה 14.
ביחד זה 28.
ואז נשאר עוד 7 אחד.
אז ביחד זה 35"

******************
כפיר: " אבא, מה השעה?"
אבא: "תשע עשרים וארבע"
כפיר:" אהה, אז עוד שלושים ושש דקות יהיה עשר"

******************

כפיר: "אמא, כמה זה 12 ועוד 16?"
אמא: "כמה?"
כפיר:" 28. רוצה לדעת איך חישבתי?"
אמא:"כן"
כפיר: "10 ועוד 10 זה 20.
2 ועוד 6 זה 8
מוסיפים את זה לעשרים ממקודם ויוצא 28"

**************

רועיקי או נדב או גם וגם הסבירו לכפיר את המשמעות של מספרים זוגיים ואי זוגיים ומשם התקדמו לחלוקה בשתיים של מספרים זוגיים ואי זוגיים. מאז כפיר מחלק כל מספר בקלות ובלי בעיה "זה פשוט לחלק אי זוגי. פשוט מורידים אחד ואז מחלקים את הזוגי לשתיים ומוסיפים חצי"

***********

בארוחת אבא חילק חביתה לשלוש ואמר לכפיר שכל אחד מקבל שליש (כי הכנו חביתה משלוש ביצים, וכל אחד יכול ביצה אחת)
"מה זה שליש?"
"זה כשלוקחים משהו ומחלקים לשלוש"
כפיר:" אהה, חצי, רבע ורבע… " – מקורי 🙂
*************
כפיר מספר לאמא בהתלהבות רבה, מסקנות משיחה שהיתה לו עם אבא:
(הערת אבא: שיחה שבה כפיר ויואב רצו עוד סוכריות, אבא לא הסכים, אפילו לא לחלקיק סוכריה)
"אם מחלקים שלם לשתיים אז יש חצי.
ואם עוד פעם לשתיים -אז יש רבע.
ואם מחלקים את הרבע עוד פעם לשתיים – אז יש שמונה חלקים.
ואת יודעת מה זה? זה חצי של הרבע!!!!". (סטאגדם סטאגדם!!!)

********
בתחילת kindergarten המחנכת עושה לילדים הערכה לגבי רמת הקריאה, כתיבה וחשבון שלהם , כדי לקבוע את קצב ההתקדמות של כל אחד ושל כל הכתה ביחד.
בסיום ההערכה של כפיר, גברת ריטדורף ( שעל אף שמה היא ממש צעירונת), התפעלה ממה שהיא קראה לו "התפיסה המתמטית של כפיר"
"רוב הילדים בגילו לא יכולים לזכור מה היתה התוצאה של החישוב הקודם, כדי לעשות חישוב חדש, אבל כפיר עשה את זה בלי בעיה.
כששאלתי אותו כמה תפוחים יש לכולנו ביחד, אם לי יש 2, לו יש 2 ולעוזרת שלי יש 2, הוא מיד ענה לי 6, זה היה מדהים!"

ועל זה נאמר "פחחחחחחחח" (מיד סיפרתי לה את הסיפור עם מארק, אבא של פלג…)

ספארי בסאניוייל

לאור דרישת הקהל אכלנו סטייקים לארוחת ערב. רכשתי 3 סטייקים במשקל 800 גרם בממוצע לסטייק. חשבתי שנתחלק שווה בשווה. טעיתי…

הבנים טורפים כל אחד סטייק. אני וזאביק חולקים סטייק אחד (יואב צועק ברקע "עוד סטייק").

אלה, שאיננה חובבת בשר ביום רגיל ובוודאי שלא ביום שהיא לא במיטבה, אוכלת ערימות של זיתים.

יואב: "אני אריה סטייקים"
כפיר: "אני כפיר סטייקים"
יואב: "ואלה היא אריינית זיתים"

עולמות חדשים

סיום ערב חג סוכות. אלי, תמר, אריאל ורותם הלכו הביתה. כפיר ויואב שיחקו בחדר המשחקים אחרי שאלה נרדמה. זאביק הלך לקבוצת הבנים שלו. ואני חיכיתי שיעברו חמש הדקות שהילדים ביקשו להמשיך לשחק לפני שהולכים להתקלח ולישון.

להמשיך לקרוא

ראש השנה תשע"ד בסימן "שובם של הג'דיי"

ראש השנה תשע"ד – ראש השנה השלישי שלנו בעמק הסיליקון.
השנה חגגנו אצל אפרת ויניב עם גלעד ודפני.
אין מה להגיד – היה נעים ומאוד מאוד מאוד טעים….

(כשאפרת תשלח לנו את התמונות מערב החג, נצרף אותן לכאן בשמחה רבה… רמז, רמז….)

****************************************************************************************************

אבל בלי להמעיט מערכו של ערב ראש השנה, האטרקציה של החג היתה ההחלטה המאוד מאוד מאוד נבונה לבלות את החג בחופשה משפחתית בדיסנילנד ולגולנד.

היה מ-א-מ-ם ! ! !

את הפוסט(ים) המלא תקבלו בהמשך (לא מתחייבת על רביעי, אבל כן על חמישי…), אבל בינתיים, שימו לב לעתיד לבוא:


Download Video

ואת העתיד לבוא הבא:


Download Video

דארת ויידר והאימפריה – הישמרו !!!!

 

הקרב על המילקי (ועוגת ביסקווטים על הדרך)

באשכול התגובות לאחד הפוסטים הקודמים התכתבתי עם נעמה הראשונה, והיא אמרה לי שהיא הכינה מילקי. כשקראתי את התגובה שלה בדיוק הגיעה הודעה מחברה שהיא מזמינה אותנו לארוחת בוקר לכבוד היומולדת שלה וכל אחת מוזמנת להכין משהו. זה לא כל כך קשה להבין שמיד התחברו לי שני הדברים ביחד….. (לא, רחלה –  אי אפשר היה להביא בייגלה…)

להמשיך לקרוא

כשאוהבים, זה קורה…

למי שמכיר את תוכנית החומש (בית, ילדים, הבטחה כלכלית, יציאה לפנסיה כשזאביק יהיה בן 40 וכו' – אז שתדעו שאנחנו לגמרי בדרך הנכונה…

 

מה שיוצא אני מרוצה...

 

ולמי שלא מכיר את התוכנית – נו, מה זה באמת משנה? העיקר שאנחנו בדרך הנכונה לאנשהו  🙂

 

 

בוקר טוב לכולם, כמה אורחים באולם…

כמה זמן לא כתבתי…. כמה הרבה עשינו… כמה טיסות עברנו… באיזה חלקי עולם נידחים היינו… איך חזרנו…..

עברו חודשיים לדעתי מאז הפוסט האחרון שנכתב בשרעפי הג'ט לג. השבועיים הראשונים אחרי שנחתנו בישראל היו הלומי שינה. בהתחלה כל הילדים היו בג'ט לג, אחר כך רק חלק, ובסוף – רק אני שיחקתי בטלפון, בין שלוש לחמש לפנות בוקר…

להמשיך לקרוא

החיים שלי בג'ט לג…

נחתנו בשישי אחר הצהריים בארץ הקודש, אחרי טיסה ככה-ככה מסן פרנסיסקו לניו-יורק, מעבר קטסטרופה בניו יורק (מסקנות: 1. לא לטוס עם AMERICAN AIRLINES, 2. לא לטוס דרך JFK), וטיסה נוחה יחסית לישראל (אך חסרת שינה עבורי).

מאז, החיים שלי הפוכים, ערה בלילות, ישנה בימים…. אלה מתעוררת בסביבות חצות, ערה ארבע שעות ונרדמת, הבנים מתעוררים מתישהו בין הזמן שהיא מתעוררת לזמן שהיא נרדמת וערים עד הבוקר…..
למזלי, אורנה, רועיקי, נועם, ענבר ורחלה כאן למלא את שעות היום ואני יכולה לנסות להשלים שעות באמצע….

אלה מוכנה ללכת לשחות, אז מה אם השעה שלוש וחצי בבוקר???

בינתיים אני במצב סריחות, נרדמת בכל מקום בכל מצב, אז תצטרכו לחכות עוד כמה ימים כדי שאני אהיה תקשורתית יותר ואענה לכל שיחות הטלפון / סמסים / מיילים שלכם.. אל דאגה – אנחנו כאן לחודשיים 🙂

רועיקי תפס אותי בתנוחת אפיצות על הרצפה שמתאימה לגולנצ'יקים צעירים ולא לאימהות מבוגרות....