בצורה מפתיעה – גם על יום ההולדת של כפיר לא ממש הייתי מאופסת. ולמרות שאני וזאביק יודעים כבר המון זמן מה לקנות לו, מצאתי את עצמי ביום שלישי נוסעת לסנטה קלרה לחנות רכבות כדי לקנות את כל המרכיבים ההכרחיים ליום ההולדת – תומס, בית של תומס, תחנת דלק של תומס, מנוף של תומס, חברים של תומס ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת…

התחלנו את יום ההולדת בשיחת ועידה עם המשפחה שלי. מכיוון שכל אחד היה בבית אחר ובעיר אחרת, עשינו בדיקה יום קודם האם סקייפ מאפשר לנו לעשות שיחת ועידה בוידיאו (מאפשר, אבל רק לשבוע ניסיון – אחר כך צריך לשלם כסף, זאביק כבר ימצא לנו משהו אחר לעתיד). מסתבר שבזמן שישנו היה שליח והשאיר לנו שקית שחורה ענקית שרחלה שלחה בשם כולם עם בדיוק בדיוק מה שכפיר רצה: בית קטרים עם מסובב קטרים וכמה קטרים חדשים. מרגע שכפיר קיבל את זה – לא היה עם מי לדבר.

מה זה זה? מה מחכה לנו פה בחוץ?

כבד, כבד!

חדוות הקריעה!

שיחת ועידה (4 בתים, שני מחשבים)

אחר כך דיברנו עם תמי, שגם שלחה משלוח והשליח הגיע בדיוק כשלא שמנו לב… חבילה שהכילה בתוכה תומס עם מנוע סילון (שיכול להסיע כמה וכמה קרונות וקטרים) הגיעה והיוותה מקור לשמחה רבה.

וואו, תמי! מה זה זה???

בסוף דיברנו (כשאני אומרת דיברנו אני מתכוונת זאביק ואני – כפיר ויואב היו עסוקים בכל המתנות שכפיר קיבל…) גם עם סבא שמיל וסבתא עירית. כשהלכנו לחפש את המשלוח שלהם – לא מצאנו אותו, והיה עצב גדול. אבל אז גילינו שהשליח התבלבל ושם את החבילה מסבתא וסבא מול הדלת של החצר האחרוית במקום הדלת של החצר הקדמית. סבא וסבתא הפתיעו ונתנו לכפיר כמה קטרים ותחנת תדלוק של קטרים, שבכלל לא הופיעה ברשימת המתנות המבוקשות של כפיר (אני מודה – נשברתי, אחרי חודש של נדנוד בלתי פוסק, ישבתי עם כפיר מול המחשב, ובחרנו איזה מתנות הוא רוצה ובאיזה סדר עדיפויות. חלק התקבלו וחלק לא – יש גם חנוכה עוד מעט….). תוך כדי דיברנו גם עם צחי ששלח חבילה בנפרד  מסבא וסבתא ושגם בה היה קטר!!! הפתעה!!!

אחרי שדיברנו עם כולם, נסענו לגן ושם חגגו לכפיר יום הולדת. חתן/כלת יום ההולדת מכינים את העוגה שלהם בגן (בגן רונית לא עושים מסיבה עם ההורים) מתערובת מוכנה וציפוי מוכן מראש. יש מסיבה שבה כולם רוקדים לצלילי החליל של בעל יום ההולדת ואחר כך אוכלים את העוגה והממתקם שהוכנו מראש (וכמובן מקבלים שקית הפתעות הביתה…)

לבד!

מלך יום ההולדת

אנ אהפוך אותך לשפן!

החבורה!

במרכז – כמו שאני אוהב

הכל בשבילי! שלי! שלי!, שלי!

אין אין אין חגיגה – בלי בלי בלי בלי עוגה!

אני רוצה עוד קטרים!!!

אחר הצהריים, אלי ותמר באו עם הבנות לחגוג איתנו את יום ההולדת. תמר היתה בצהריים  ב- OAKMONT (חנות שמחזיקה מוצרים ישראלים) וראתה שהם קיבלו משלוח של גבינות מישראל. מיד הכנתי לכפיר עוגת גבינה פירורים שהוא מבקש מאז שבאנו לכאן. על הדרך קניתי בורקסים וגבינה מלוחה ועשינו ארוחת ערב ישראלית עם המון אוכל ישראלי טעים (ויקר… :-)). בסוף הארוחה הדלקנו נרות על עוגת יום ההולדת והיתה הפתעה גדולה (וטעימה לדעתי)…

אני רוצה עוד קטרים!!!

טעים (זאת השלישית)

אני רצינית תמיד, גם בעוגה

לא יודעת למה אמא ואבא אומרים שאני לא אוכלת - אצל נעמה וזאביק אני אוכלת כל הזמן

נו - מדי פעם צריך תמונה אחת של כולנו ביחד

וגם של המשפחה החלופית שלנו 🙂

למחרת היה יום שישי. במפתיע לא היה גן (Vetern's day), מה שאיפשר לנו לדבר עם עוד כמה אנשים ולקבל עוד כמה מתנות :-). דיברנו עם סבא אמנון וניצה ("סבא נון, איט-סה" – לפי יואב). הם הגדילו לעשות וקנו את קרנקי – שהוא מנוף חשוב מאוד, גדול ומרשים על אף העובדה שהוא זועף (והוא ידוע בבית בכינוי "קֶנֲקֵי"), והוא מהווה סיבה לריבים גדולים בבית עד לרגע זה ממש (לא משנה העובדה שיש לנו עוד שני קנקים בבית ממשחקים אחרים – שניהם רוצים רק את זה!!!)

קנקי!!!!

אחר כך דיברנו עם משפחת קרום ששרה לכפיר יום הולדת בארבע וחצי קולות (אמיר הצטרף בהמהום שקט) ועם משפחת קסל ואיחלנו לרזי ים הולדת שמח (רזי נולד יומיים אחרי כפיר – וגבוה ממנו באיזה שני ראשים לפחות…) והוא איחל לנו – שמענו גם שעינב בהריון עם בת שלישית (וזה המקום להגיד "מזל טוב!!!!" – לא באמת חשבת שאני אעבור על זה בשתיקה – נכון, עינב?)

דיברנו גם עם עומר חבר שלנו, והוא גדל נורא נורא נורא. קבענו לנסוע ביחד לצימר כשנהיה בארץ (אז כל המשפחות – נא לא להתעצבן על זה שאנחנו נעלמים למדבר לשלושה ימים…)

מכיוון שלא היה גן באותו יום, קבענו להיפגש עם תומר ואימרי אצל אימרי בבית. תומר היה חולה, אבל כפיר לקח את תחנת הדלק ואת קרנקי ואת ג'ורג (מכבש כבישים מסדרת "החברים של תומס הקטר"). אני הלכתי לעיסוקי וכששבתי אחרי כמה שעות – לא התקבלתי בברכה. כפיר רצה רק להישאר עוד ועוד. אבל בסוף הלכנו הביתה…

בשבת דיברנו עם דוד גיא ונדב הקטן ושמענו שהיתה להם הצפה בדירה. ככה זה כשחיים בבניין – הדייר שלמעלה מציף את הבית שלו – ואתה סובל…. כפיר קיבל מהם את צוות כיבוי האש של האי סודור – בדיוק בדיוק מה שהיה חסר להשלים את סדרת החברים של תומס שהואממש ממש ממש רצה….:-)…

על מסיבת יום ההודלת של החברים – בפוסט אחר, ביום אחר…..

יואב במיחזור של האריזות

איפה אני?

קוקו!