(יום ראשון, 31 ליולי, 2022 – גליישר נשיונל פארק)

אחרי שהלכנו לישון מאוד מאוד מאוחר ביום הקודם החלטנו לקחת את היום הזה באיזי. במקום לטייל בגליישר פארק, בחרנו לעשות ראפטיג. לקחנו מקדם התעוררות מאוחר, ארוחת בוקר והתארגנות של 10 אנשים וקבענו את הרפטינג ל 12, עם שעת הגעה של 11:30. כמובן שאיחרנו :-)…אבל, בניגוד לרפטינג הקודם, איחרנו קלות ממש (5 דקות, בקושי נחשב) ואם יואב לא היה צריך ללכת לשירותים, אפילו היינו כולנו על האוטובוס בזמן..

בניגוד לראפטינג הקודם, שבו קיבלנו חליפות מים (ששומרות על הגוף חם ונעים, גם כשנופלים למי קרח), בראפטינג הזה, רק היינו צריכים חגורות הצלה וקסדות. אחרי נסיעה של 8 מייל, הורידו את הסירות ונכנסנו אלהן, מיד אחרי שטבלנו את הרגליים במים הקפואים ורצינו לצרוח מרוב כאבים….

המסלול עובר בקניון, שאין לי מושג איך קוראים לו, וההתחלה היא די רדודה ומצריכה עבודת משוטים כדי להתקדם הלאה. המדריכה החמודה, בעלת השם הבלתי אפשרי (Avery? Abody? Adoby? אין לי מושג…) הסבירה על הטפוגרפיה, על הדרך שבה המים מקבלים את הצבע הכחול הזרחני שלהם (תיכף הסבר במסגרת), ומוצאת בעלי חיים – אפילו ראינו BOLD EAGLE!!!

ברק חפר למדריכה שהוא רוצה אשדים (RAPIDS) אבל אחרי האשד הראשון, הוא עבר לחלק האחורי של הסירה. והשאיר את הבמה הקדמית לאלה וג'וש. גם אלה נשברה אחרי עוד שני אשדים ורק ג'וש נשאר לשבת מקדימה ונרטב מכף רגל ועד ראש עם חיוך ענק וחסר שיניים קדמיות 🙂 (ואני אתן פה גם ח"ח לשרון, שישבה מאחור ורוב הזמן השתדלה לא להראות כמה היא בסטרס מזה שג'וש יושב מקדימה ועלול לעוף בכל רגע מהסירה … מדי פעם, היא גם זכרה לנשום 🙂 )

המסלול מהמם ביופיו, והטמפרטורה היתה בדיוק מה שצריך – גל חום בלתי נסבל עובר כאן, והעובדה שהיינו על המים שיפרה את מצבנו ממש… בכל פע שרק הרגשתי שקצת חם לי, מיד טבלתי רגל או שתיים במים ונהיה לי קריר ונעים.

לחצו כאן לראות עוד תמונות מעולות מהראפטינג

בניגוד לרפטינג של קנדה, כאן באמת היינו צריכים לחתור – בחלק מהמסלול, המים לא זזים בכלל, ובחלק – בעיקר באיזור של האשדים, צריך לחתור, אחרת נכנסים לסיחרור (אומנם אשדים ברמת 3, אבל עדיין פחות נעים). אחת המדריכות הפחות מנוסות, נכנסה עם הקבוצה שלה לאשד מהכיוון הלא נכון, הסירה התיישבה על סלע ולא עזרו כל הקפיצות שלהם, הם לא הצליחו לרדת. המדריכה שלנו, הובילה אותנו לחוף, ביקשה שנשמור על הסירה והלכה לעזור, אבל אפילו הקריאות וההסברים שלה מהחוף לא עזרו. בסופ של דבר, המדריכה של הסירה השניה קפצה החוצה , ומשכה בכל הכוח את הסירה למטה. לנו – יצא שהות נחמדה על החוף והילדים שמחו להקפיץ אבנים ולהתייבש קצת….

סיימנו את הרפטינג, החלפנו בגדים והלכנו לאכול גלידה. בחום הבלתי נסבל – כדור אחד של גלידה זה ממש לא מספיק, אבל – חלק מאיתנו צריכים לשמור על הפיגורה 🙁

השעה היתה לקראת 5 והחלטנו ללכת לאכול ארוחת ערב מוקדמת במסעדה. אומנם נכנסנו ב 5:15, והאוכל היה סבבה לגמרי (ב מיוחד הכרובית המטוגנת עם הרוטב הפשוט, אבל המעולה של לימון ושום!!!), אבל השירות היה איטי והגענו לסיום הארוחה רק בשעה 7:30…

סיימנו את היום בשעתיים של לארפ – ככה צריכה להיות חופשה!!!