יום רביעי, 27 ליולי, 2022 – מזל טוב, יוביק!!
יום רביעי, אחרי יום מנוחה. זאביק בחר שני מסלולים לא ארוכים בשבילנו. המסלול הראשון marvel pool. הדרך עולה במתינות לאורך הנחל (מה שבישראל היה נהר גועש, נחשב כאן נחל קטן…) עם נקיקים ומפלונים בדרך.
בכניסה למסלול, המקום שבו הקניון שהנחל זורם בו, נפתח זרם של אוויר קר, כמו מזגן. רשות הפארקים הקנדית (שעושה עבודה נהדרת באופן כללי) מיקמה כאן בצורה נהדרת גשר שכשעומדים עליו מרגישים כמו בסופרמרקט הקפוא. עם החום שמסביב זה היה מעולה ברמות…
המסלול מתפתל מעל הנחל, ואפשר לעבור מצד לצד על גשרים. על אחד הגשרים, זאביק שאל את הילדים איך אפשר למדוד את העומק של הנקיקים, ובהמשך הם עשו ניסוי שבו זרקו חתיכת עץ לתוך הנחל וחישבו את הגובה של הנקיק (משהו בין 60 ל 90 מטרים)
בדרך, יואב מספר "סיפור מהלב" לברק, אחרי שלפני יומיים גילינו (מחדש) שהרבה יותר קל ללכת כשמקשיבים לסיפורים (ולא לתלונות של ברק) וגם שברק הולך בשמחה, אם יואב נותן לו יד וממשיך לספר ללא הפסקה…
5 דקות נסיעה משם, אנחנו עומדים על גבול משותף : מימין פרובינציית בריטיש קולומביה, משמאל פרובינציית אלברטה. מימין האוקיינוס הפסיפיק משמאל האוקיינוס האטלנטי. באמצע – אנחנו 😃
עוד רבע שעה נסיעה, ואנחנו בכניסה למסלול שמוביל למפל התחתון. המסלול מתוייר מאוד (לא כמו אגם לואיז, אבל מתוייר ) והצטיידנו בגלידות בהתחלה, כדי לשפר את המצב רוח…
עלינו במסלול, לאורך הנחל ואחרי משהו כמו קילומטר וחצי הגענו למפל. מקסים לגמרי…
על הגשר שמוביל לצד השני, יש תור ארוך. לא הבנו למה, אבל מיד נעמדנו גם 😃, ואחרי חצי שעה, נכנסנו לתוך מערה קטנה שהובילה אותנו ממש ליד המפל. קריר ונעים ברמות על. בעיני שווה את ההמתנה, הילדים היו חלוקים בדיעותיהם….
בדרך חזרה, 4 ילדים מדגמנים התנהגות שמתאימה למשפחת פון טרמפ
לסיכום היום, ובמסגרת ההתקדמות שלנו בתחום הקולינארי, הלכנו לאכול ארוחת ערב מוקדמת במסעדה יפנית-קוריאנית, והפעם – לא רק סושי וביף טריאקי, אלא מנות מהמטבח הקוריאני !!
