אני לא מאמינה שאף פעם לא פירסמתי את המתכון של רחלה לגפילטע פיש.
זה הגפילטע הכי טעים בעולם. מכינים אותו כמו שמכינים עוגה. לא סוטים מהמתכון אפילו טיפה. מוסיפים המון המון אהבה לאוכל של פולנים וזה פשוט קורה – כמו קסם (אפילו שהקרפיון האמריקאי הרבה פחות טעים והרבה יותר כהה מהקרפיון הישראלי…)
אגב, זה לא שרחלה המציאה את המתכון או למדה אותו מסבתא שלי. ממש לא. כשסבתא שלי היתה בחיים, רחלה לא היתה בענייני בישולים למיניהם. אני רואה את אותה תבנית גם אצל החברות שלי שיש להן אימהות בשלניות – למה צריך ללמוד לבשל אם אמא שלך מבשבלת ביום שישי אוכל ואת לוקחת קופסאות לכל השבוע?
בקיצור, מרק עוף, טשולנט וגפילטע פיש, רחלה למדה להכין מהספרים האלמותיים "מהמטבח באהבה" וה"מהמטבח בהנאה" של רות סירקיס.
לא יודעת איך זה יצא לאנשים אחרים שהכינו את הדגים לאורך השנים מספרים של רות סירקיסף אבל אצל רחלה זה יוצא מוש-לם. ממש. לא מכירה מישהו שטעם פעם ולא אהב. או טעם ולא אמר" בוא'נה, זה יותר טוב משל סבתא שלי". רק רחלה אף פעם לא מרוצה… ככה אנחנו יודעים שזה מעולה – זה בא מבית פולני טוב 🙂
אני רק אגיד שאם אתם חיים בניכר (נניח בקליפורניה), קרפיונים טריים אפשר לקנות אצל הסינים ב RANCH 99 מבקשים לחתוך את הדג לחתיכות (כמו סטייק סלמון, אבל בקרפיון), שומרים את הראשים של הדג, כי זה מה שנותן טעם וג'לטין לרוטב.
את הדגים צריך לטחון פעמיים, פשוט קונים מטחנה ומחברים למיקסר KITCHEN AID שיש לכם (כי לכולם יש …). גם אם הצלחתם להשיג דגים טחונים עדיין צטרכו את המטחנה בשלב ההכנה (בארץ תמיד אפשר להשיג דגים טחונים וכאן אומרים שאפשר במולי'ס סטון, אבל אני אף פעם לא זוכרת להתקשר להזמין בזמן…)
אז הנה המתכון, ככתבו וכלשונו. אני נשבעת שמתישהו צילמתי את עצמי מכינה את הגפילטע לטובת הפוסט העתידי (שהרי הוא כאן), אבל לא מוצאת את התמונות בשום מקום ואין לי כוונה להיכנס לנבכי ה-DEEP STORAGE שזאביק קנה ומכיל את כל מאות אלפי התמונות שצברנו בשנים שאנחנו ביחד…. יום אחד אני אוסיף…
מתכון גפילטע פיש
מה להכין מראש:
- לטחון פעמיים או שלוש 600-700 גרם של קרפיון (ללא הראש, הזימים והזנב – אצלנו טוחנים עם העצמות, ככה עשו גם אצל סבתא שלי)
- לבשל 2 ביצים קשות ולתת להן להתקרר קלות
הוראות הכנה:
תערובת הדגים:
טוחנים ביחד
- 600-700 גרם דגים טחונים
- 2 ביצים קשות
- בצל גדול
- 3 כפות שמן קנולה
- 2 ביצים רגילות
- קצת פלפל שחור טחון
- 2 כפיות מלח
- 8 כפיות סוכר (כן, כן זאת לא טעות זה מאכל פולני. המהדרין ישימו 9 כפיות)
מערבבים טוב טוב ומוסיפים 3 כפות קמח מצה (אפשר גם פירורי לחם אם אתם מכינים לא לפסח)
מעמידים במקרר חצי שעה ואז בודקים אם העיסה יציבה או נוזלית. אם העיסה נוזלית מוסיפים 1/2-1 כף קמח מצה ונותנים לזה להתקרר עוד רבע שעה.
|
ציר:
מסדרים את עיגולי הבצל בתחתית של סיר רחב (משהו כמו סוטאז')
מפזרים מעליהם את הגזרים
שמים מים בגובה של 1.5-2 סנטימטרים (בערך סנטימטר מעל הגזר והבצל)
שמים סוכר, מלח ופלפל ומביאים לרתיחה.
הכנת הקציצות
שמים קערה עם מים ליד הסיר.
מרטיבים את כפות הידיים.
לוקחים מעט מהתערובת (הייתי אומרת משהו כמו כדור פינגפונג גדול או 1/3 כוס מידה. זה צריך לשבת לכם בתוך כף היד ולא לגלוש החוצה).
משטחים את התערובת ביד ויוצרים צורה אובלית בגובה של קצת פחות מסנטימטר, מיישרים את ההיקף של הקציצה עם האצבע המורה שההיקף יהיה חלק.
מניחים בעדינות בסיר מעל הגזר והבצל.
חוזרים על התהליך ומניחים בעיגול בתוך הסיר ואז במרכז.
לא מניחים דגים אחד על השני – מקסימום תכינו עוד נגלה מאוחר יותר ***
מבשלים על אש נמוכה שעה ושלוש רבעי (זאת אומרת שעה+45 דקות). אני עושה על רתיחה מאוד נמוכה ומדי פעם מנמיכה . מגבירה את האש בהתאם למצב הרתיחה בסיר.
נותנים לסיר להתקרר בערך 30-45 דקות ואז מוציאים את הדגים לצלחת או מגש. מסדרים מעל כל קציציה עיגול של גזר ואת הרוטב והבצל שנשארו, מפרידים לשני כלים נפרדים ומגישים למביני עניין בלבד!
אני אוהבת לאכול קציצה או שתיים (או 10) כשהדגים עדיין חמים, אבל באמת צריך לקרר את הדגים לפחות חצי יום לפני שאוכלים אותם.
***הערה למתקדמים: כשמניחים את הקציצות האובליות בתוך הסיר העגול, נוצרים מרווחים בין הקציצות – מעל מרווחים האלה אפשר להניח עוד קציצות (זאת אומרת שהקציצות נחה בחלקה על שתי קציצות אחרות אבל עדיין חלק ממנה נותר מעל המים). במקרה הזה, צריך לנהוג בעדינות רבה כשמוציאים את הדגים מהסיר ומסדרים על הצלחת שלא יישברו הקציצות העליונות ושלא ייהרס המראה של הקציצות התחתונות).
____________________________________________________________________
בפסח שעבר, כשכל העולם היה בסגר בגלל הקורונה, ועצב גדול נפל על כל העם היהודי שרגיל לחגוג את החג במשפחתיות רחבת היקף, החלטתי לשמח את החברים שלנו כאן והכנתי 3 או 4 נגלות של גפילטע. שמתי צלחת עם כמות קציצות כפולה ממספר יושבי הבית (פחות או יותר), הוספתי חזרת וחרוסת ושלחתי לחברים. שמחה גדולה וטעם של בית היו לכולם 🙂
אצלי נשארו 20 קציצות שרק אני שמחתי בהם מאוד מאוד (שנאמר "מי שאוכל לבד – אוכל יותר") וחיסלתי אותן בעצמי בתוך יומיים 🙂
הנה כמה תמונות שדגתי לעצמי משיחת הווטס אפ בקבוצת "המארדי גרא" בפסח שעבר:
   |