לפני שלוש שנים בדיוק, כתבתי את הפוסט הזה. לא יודעת מה עיכב את הפירסום שלו אז ואם תיכננתי לכתוב לו המשך – אבל, חבל לבזבז פוסט כזה… רמז לכל מי שזמנו בידו ומעוניין לשמח 4 ילדים….

***************************************************************************************************

אחת לכמה חודשים מגיעים אלינו אורחים מישראל. יש תקופות שקטות ויש תקופות מאוד עמוסות. אנחנו משתדלים לכוון את האורחים שלנו להגיע בחופשות של הילדים – כי בינינו, האורחים שלנו לא באמת באים מתגעגעים אלי ואל זאביק….

ביום שישי שעבר סבתא עירית הגיעה. בגדול, הישר מה"שבעה" אלינו. לא יודעת למה היא ציפתה – אבל מערכת חורפית וגשומה נמצאת באזורנו עכשיו ומדברת כל רצון שלי לצאת מהבית…

ביום שישי ב 5:30 בבוקר זאביק העמיס 4 ילדים ונסע לשדה התעופה. לדעתי (לא שאלתי, אבל זה מה שאני עשיתי עם רחלה) הוא והילדים נשארו באוטו וחגו סביב שדה התעופה 7 פעמים (עד שנפלו החומות) ובסוף עירית יצאה אליהם.

הילדים מאושרים מהביקור. לא תמיד רואים עליהם, אבל מי שמכיר אותם יודע שזה נכון.

ברק נשאר בבית ביום שישי ולא הלך לגן, כי הוא רצה להישאר עם סבתא עירית. אתמול, כשהגענו להביא באגטים, דיברנו מי יאכל ארוחת ערב והוא אמר "אה, סבתא עירית – `ני אוהב אותה"

אתמול, בצורה מוזרה ומפתיעה נשארנו בבית 3 מבוגרים וילדון אחד חמוד. אלה הלכה לישון אצל עומריקי, יואב הלך לתותו וכפיר הלך לעופר ולירון (ושב אחרי 24 שעות).

מיד קבענו לצאת לסרט. נכנסתי עם ברק למיטה וישנתי איזה חצי שעה. מזל – אחרת הייתי נרדמת בסרט, וחבל – היה סרט מעולה (hidden figures). ברק עשה סליפאובר במיטה שלנו עד שחזרנו. אושר גדול 🙂