אם אתם תוהים מה פתאום פירסמתי 3 פוסטים בתוך יומיים אחרי חודשים.שנים של דממה – אז בקצרה, אנחנו באתר סקי, זאביק והילדים גולשים ואני חוזרת לעולם אחרי שנים של מחוייבות להתנדבויות שמילאו את זמני ורוקנו את נפשי.

יש לי הרבה מה לספר ולחדש, נראה כמה זמן זה יימשך….

אם אתם קוראים ורוצים להגיב, אבל לא מבינים למה אי אפשר להגיב, אז התשובה היא שבכל פעם שאני מפרסמת פוסט, אני מקבלת התקפה של תגובות זבל שגורמות לי לתגובה בלתי רצונית בעפעף. אם תוסיפו לזה את העובדה שכשסוף סוף יש תגובה ממישהו רצוי, אני לא עונה בחזרה כי אני דחיינית פתולוגית ואז אני מרגישה שאני בנאדם פיחסה וגם את העובדה שבשנים האחרונות הפכתי להיות א-סוציאלית – אולי תבינו למה החלטתי לחסום (לפחות לעת עתה) את האופציה להגיב בבלוג שלי-שלנו.

אבל, אם אני הייתי במקומכם, הייתי שמחה שלפחות אני עושה מאמץ לעדכן את הבלוג. יש כל כך הרבה לעדכן מ 6 השנים האחרונות מאז שברק נולד….

EMBRACE YOURSELVES!!!