בחיי, כל הזמן יש לי פוסטים שרצים בראש. לפעמים אני אפילו פותחת את האפליקציה בטלפוון וכותבת פוסטון קצרצר ואז קורה משהו, ואני עוזבת את הטלפון והופ – אין מצב שאני חוזרת לפוסט הזה…

בקיצור, היום החלטתי שאין מצב. כפיר כבר בן 9. לדעתי, לא העליתי שום תמונה מאף יומולדת שלו אי פעם…. אז הפעם חייבים!  הערה מה – 30 לדצמבר, את הפוסט הזה התחלתי לכתוב ב 16 לדצמבר, הכל היה מוכן, רק לא הצלחתי להעלות את התמונות. ככה זה החיים שלי….)

יום ההולדת של כפיר היתה בחמישי שעבר, ולשמחתו הגדולה, ביום שישי לא היו לימודים בגלל Veterans' Day (יום החייל המשוחרר – פה נותנים כבוד לחיילים משוחררים…). אז כפיר הזמין את החברים הטובים שלו: פליקס, קיילב, ג'ק, תותו, אריק וכמובן את יואבי לסרט וסליפ אובר.

בין שיעור העברית של כפיר לשיעור המתמטיקה של יואב, נסענו מהר והבאנו חומוס, פיתות ופלאפלים מה"פלאפל סטופ" והכנו ארוחת ערב ישראלית.

חשבתי שתהיה לנו בעיה לבחור סרט. היו לי כמה רעיונות בראש, אבל נתתי לילדים להציע ראשונים. מהר מאוד כולם התכווננו לסרט "Angry Birds" – שכל הילדים (ללא יוצא מן הכלל) ראו כבר, אבל מי אני שאתנגד להחלטת הרוב (בעיקר אם זה רוב מוחץ???)

שאגות הצחוק שנשמעו בסלון שלנו היו קורעות… כל הילדים ישבו והתגלגלו מצחוק כל הסרט. זה נחמד לראות אותם צוחקים 🙂

בסוף הסרט, אריק הלך הביתה וכל השאר נשארו לישון. בשעה 22:40, כולם היו שכובים על המזרונים ולא נראו מוכנים לשינה בכלל. אמרתי להם שברור לי שהם לא יכולים ללכת לישון עכשיו כי הם צריכים קצת לקשקש, אז בשעה 10:55 אני או זאביק נבוא להגיד לבם שהם צריכים לישון, ואני מצפה שהם ילכו לישון בזמן הזה.
ברק ביקש שאני אבוא לישון אתו, אז נכנסנו שנינו למיטה. בשעה 22:55 בעודי כותבת לזאביק הודעה "שלח אותם לישון" שמעתי את קיילב אומר "Guys, it's 10:55 – we have to be quiet and go to sleep…" – איזה חברים חננות יש לילד שלי :-), מיד נרדמתי בעצמי 🙂 🙂 🙂

למחרת, זאביק לקח את אלה והלך לעבודה, ואני נשארתי עם כל הילדים ועם ברק. אחרי ארוחת בוקר של המוני המוני פנקייקים, הילדים ארזו את עצמם, התלבשו והלכנו לשחק בכל כדור אפשרי בחצר של בית הספר – משם אספו את כל הילדים.

כפיר היה מאושר עד הגג :-))

 

*********************************************************************************************

השבוע זה שבוע Parents-Teacher Conference בבית ספר – פגישות של הורים עם המורים. בניגוד לישראל שימי ההורים מתקיימים אחר הצהריים על חשבון זמנם הפנוי של המורים, כאן – הפגישות מתקיימות על חשבון זמנם המאוד לא פנוי של ההורים … כל השבוע מסיימים ללמוד בשעה 11:35 והמורים מקיימים פגישות עם ההורים עד השעה 16:00.

ניצלנו את חצי יום החופש הכפוי הבוקר, ומימשנו את התוכנית של כפיר למסיבת יום ההולדת שהוא הגה בקיץ בזמן שראינו איזה סרט בקולנוע. לא זוכרת איזה סרט ראינו, אבל לפני הסרט ראינו "בקרוב" של הסרט Trolls (טרולים). וכבר אז הוא אמר לי שזה מה שהוא רוצה לעשות ביום ההולדת שלו – להזמין חברים לראות את הסרט בקולנוע VIP .

מכיוון שאני משתתפת בתחרות "אם השנה", לא אמרתי לא לכל העניין, למרות שבינינו – אפשר היה להסתפק במסיבת סרט וסליפאובר שעשינו בשבוע שעבר… אבל, אם זה מה שעושה את הילד מאושר – יאללה, נזרום עם זה….

א-מה-מה, כל ההתארגנויות ליום ההולדת לא הלכו הכי חלק: רציתי בובות של טרולים לשים על העוגה – לא מצאתי, רציתי נייר שאפשר להדפיס בעזרתו על חולצות, הזמנתי מאוחר מאוד ולכן קיבלתי אתמול בלילה, רציתי נקניקיות – לא היה בסופר שבו אנחנו קונים בדרך כלל, רציתי שיהיה לי כוח לארגן את המסיבה אתמול בלילה – לא הייתי מסוגלת לקום מהספה, רציתי לקום מוקדם (כדי לארגן הכל) – לא הצלחתי לפתוח את העיניים, רציתי שיהיו תותים – לא היו, רציתי להוריד את ברק ואלה בגנים הבוקר ולחזור בשיא הזריזות הביתה – לקח לי שעה וחצי הסיבוב (אני שונאת את יום רביעי בכבישים!!!), רציתי שזאביק יהיה בבית כדי לעזור לי בהתארגנויות – אבל אין ברירה – מישהו צריך ללכת לעבוד כדי לשלם על כל מסיבות יום ההולדת האלה….

בקיצור – כל גרמי השמיים נועדו כדי למנוע מהמסיבה הזאת להיות מוצלחת, אבל!!!! במפתיע, ובעזרתן של אגי (אמא של פליקס) ושל ברנדה (המטפלת שלנו) הצלחתי לארגן הכל בצורה טובה מאוד מינוס. והיומולדת היתה הצלחה גדולה (לפחות בעיני)… כמו שנאמר "המפתח להצלחה של מסיבה טובה – היא רשומה מאורגנת ומפורטת ככל האפשר!!!"

אחרי שאירגנתי כל מה שדרש אירגון, בישלתי כל מה שדרש בישול וסידרתי כל מה שהספקתי לסדר (וזה לא הרבה), הלכתי לאסוף את הילדים מבית הספר. הצעדתי  הביתה 12 ילדים, שלחתי אותם לשחק משחק בבלונים עד שהוצאתי את הנקניקיות והתירס מהסירים ושלחתי את כולם לשטוף ידיים. (כאן המקום לספר שכפיר ופליקס נכנסו לשירותים הקטנים, סגרו בצורה משונה את דלת ההזזה ונתקעו בתוך השירותים. נ-ה-ד-ר. 10 ילדים יושבים ומחכים לאוכל ואני בטלפון עם זאביק מנסה לשחרר את כפיר ופליקס מכלאם… בסוף נאלצתי להזיז את כל ארונית הספרים שחוסמת את הדלת השניה של השירותים והצלחתי לחלץ אותם ללא פגע. לגב שלי שלום (בינתיים)).

אחרי האוכל נסענו ב 3 מכוניות לקולנוע VIP במאונטיין וייו. היתרון המוחלט של הקולנוע הזה, זה שכל האולמות בו הם אולמות VIP עם כורסאות נשכבות והכל – במחיר של כרטיס לסרט בקולנוע רגיל. מה – לא נלך לסרט בשביל להתפנק???

רכשתי 6 דליים של פופקורן, הושבתי את הילדים בקולנוע עם אגי, הבאתי כמויות בלתי נגמרות של כוסות מים וישבתי לראות איתם את הסרט. איזה יופי של פעילות :-), גם אני לא עושה כלום, גם אף אחד מהם לא זז/רץ/מתגלגל/מרביץ/גורם נזק לעצמו או לאחרים וגם יש אחלה סרט בנות מול העיניים…. 😉 – האמת שהם נהנו מאוד…

חזרנו הביתה עייפים, אך מרוצים – הוצאנו את עוגת הביסקוויטים שהכינותי מבעוד מועד (היום בשמונה בבוקר, בין זה שזאביק לקח את כפיר ויואב לבית ספר לזה שאני לקחתי את ברק ואלה לגן – איך אני מתה על עוגת ביסקוויטים….), כתבתי עליה בקצפת  'Kfir 9', השקעתי בנר מספר 9, ושמתי בובת טרול חמוד על העוגה – תאמינו לי, לא יכול להיות יותר טוב 🙂

שרו שירים, אכלו עוגה והופ – ההורים שלהם הגיעו. כפיר חילק את שקיות יום ההולדת (2 ממתקים וחולצה שהכנתי בעזרתה האדיבה של ברנדה עם ציור של טרול) ובשעה 3:35 לא היה כאן זכר למשתתפי המסיבה – איזה כיף!

באמת – אחת ממסיבות יום ההולדת שהכי נהניתי בהן 🙂 וחשוב מזה – כפיר היה עם חיוך מאוזן לאוזן … קיבלתי נקודות בונוס בתחרות "אם השנה" 😉

 

וככה זה נשמע…

Download Video

************************************************************************************************

בחיי שהיתה כאן עוד פיסקה נהדרת. פיסקה שדיברה על זה שבדרך כלל לא יוצא לנו לברך את הילדים שלנו בגלל עומס הברכות, המסיבות, השיחות הטרנס-אאטלנטיות.
בחיי שהיתה כאן ברכה נוגעת ללב, עם כל הכוונה והאהבה לילד שלי.

אבל אז בא וורדפרס ומחק אותה.

כנראה שככה זה – יש דברים שראוי להם להישאר סמויים מעין כל…

מזל טוב, כפירוני!