היום היה היום האחרון של כפיר ב KINDERGARTEN. כמו שהסברתי בתחילת השנה, KINDERGARTEN זה מין "כיתה א' גנית" – או לפחות ככה זה אמור להיות. מבחינה רשמית הילדים הם כאילו לא ממש "בבית ספר", אבל מבחינה רשמית – הם יושבים ולומדים 6 שעות ביום, ובסוף השנה כולם יודעים לקרוא ורובם יודעים לכתוב….

במהלך השנה רציתי לספר הרבה על מה שקורה בכיתה שלו, אבל – רצונות לחוד והחיים לחוד…. אז בואו נראה מה אני זוכרת.

למורה של כפיר קוראים MRS. RIETDORT או בקיצור MRS.R. היא שילוב של חייכנות אמריקאית (סמי-מזוייפת), לרצינות תהומית בעבודה שלה, לתשומת לב מלאה לילדים, למשמעת מוקפדת בצורה הכי נעימה שיש, לשיטת תגמול על פעולות חיוביות. מצליח לה.

הילדים מתים עליה. ההורים גם. מי שרואה אותה חושב שהיא הרגע יצאה מהסמינר למורות באורנים, או מקטלוג ל- PETITE של GAP ולא שהיא מורה כבר 10 שנים של KINDER.
אני חושבת שלמרות שיש לה חסרונות (בכל זאת אני פולנייה, חייבת לראות גם את הצד השלילי), היא מורה מצויינת, ואפשר להבין למה היא אחת המובילות בשכבה, בבית הספר וככל הנראה גם במחוז כולו.

במהלך השנה, הילדים מגיעים לבית הספר עם תיק אוכל, ועם מעטפה גדולה שהם מקבלים מבית הספר. המעטפה הזאת היא דרך התקשורת הרשמית של המורה עם ההורים. כמעט בכל יום קיבלנו משהו במעטפה הזאת. לפעמים זה מכתב עם עדכונים כלליים, לפעמים זה מכתב פרטני. לפעמים זה תזכורות, אבל רוב הזמן – זה משהו שהילד עשה בכיתה. אם זה חג – דברים שקשורים לחג (הסבר בהמשך), אם זאת תקופת כתיבה – אז דברים שהילד כתב. אם זה חשבון – תיקיות שלמות של דפים שעושים כל מיני דברים שקשורים לעשרת הראשונה (אני כבר אמרתי שהוא מחשב חזקות של 2 עד 4096???).
זה מאוד יפה לראות את ההתקדמות של הילד שלך לאורך השנה.

במהלך השנה יש פרוייקטים משפחתיים, אחת לחודש. למותר לציין שאפילו שקיבלנו בכל פעם התרעה של 10 ימים מראש, כל פרוייקט כזה נעשה תמיד ביום האחרון לפני ההגשה, ברוב הפעמים אחרי שכבר סיימנו את היום (כלומר, אחרי שהילדים סיימו לאכול, התקלחו והיו בדרך למיטה – כפיר פרש לפינת האוכל וישבנו להכין איתו את הפרוייקט). לכל חודש היה נושא לפרוייקט והיה צריך להכין אותו ממרכיבים שיש בבית או מדברים שקונים במיוחד. אנחנו בדרך כלל עשינו ממה שיש בבית וליתר דיוק ממה שיש במזווה (את כל הצבעים והצורות אפשר למצוא במזווה :-))

הכנו קולאז' של כל המשפחה, הכנו איש שלג, הכנו מלכודת ללפרקונים ב- ST. PATRICK'S DAY (לא יודעים מה לפרקון? לכו תקראו הארי פוטר מספר 4). הכנו את כפיר גולש בים ועוד כמה דברים (אני אצלם ואעדכן את הפוסט). בסופו של דבר זה יוצא מקסים 🙂

***************************************************************************************************

בכל חודש יש אסיפה בבית הספר "COOL COUGER ASSEMBLY" – יעני "אסיפת הנמרים המגניבים". COUGER, זה ילד שמתנהג באחריות, בכבוד, עושה החלטות נבונות – בקיצור, ילד חננה :-).
באסיפה החודשית הזאת, מציגים מספר ילדים מכל כיתה שנוהגים בהתאם לתכונה שהוגדרה באותה חודש. נניח: שקט, משקיע, עוזר לחברים, נוהג בכבוד וכו'. בסיכומו של דבר – כל ילד בבית הספר נבחר לפחות פעם אחת במהלך השנה. זה נותן לילדים תחושה מאוד נעימה, שהמורים שלהם רואים אותם ומכירים אותם – ועכשיו הם מקבלים הערכה על מי שהם מכל ילדי בית הספר.

***************************************************************************************************

אחת לזמן מה, בהתאם לחגים והאירועים – המורה עושה בכיתה מסיבה. לדוגמא, לפני האלווין, היתה בכיתה מסיבת האלווין. הילדים (בעזרת הורים מתנדבים) הכינו כפפות גומי ממולאות בסוכריות בצורת ציפורניים ובפופקורן. ועכבישים מעוגיות ובייגלה.

ביום ההולדת של ד"ר סוס, היתה בכיתה "מסיבת קריאה". הילדים הביאו מהבית שקי שינה, וספרים של ד"ר סוס. וההורים שיכלו באו והקריאו לילדים (שישבו בזוגות / שלישיות) סיפורי לילה טוב.

בוולנטיינ'ס דיי, הילדים הכינו בבתים כרטיסי ברכה לכל שאר הילדים, ובכיתה הם עשו יצירה של לבבות או משהו בסגנון, וחילקו את הברכות המוכנות מראש לתוך תיבות דואר שכל אחד הכין בבית.

בקיצור – כל מיני דברים שדורשים הורים מתנדבים 🙂

יש גם מסיבות אחרות, נניח – יום האם (MOMS & CUPCAKES):

או יום האב (DADS & DONUTS):

***************************************************************************************************

בבית הספר של כפיר ההורים מתנדבים. זה לא בית ספר שדורש התנדבות הורית (יש פה בתי ספר שבהם ההורים צריכים להתנדב בכיתה 4 שעות בשבוע באופן קבוע). אבל זה בית ספר שמעודד מעורבות הורית.

יש חוגים אחר הצהריים שגם בהם יש הורים מתנדבים. כמו חוג לגו, שמתקיים אחת לחודש, והילדים מתבקשים להכין איזו שהיא יצירה מלגו על פי תחום מסויים, מי שרוצה מציג את זה לפני כל הילדים ומסביר מה הוא עשה.

ב- KINDER, מבקשים מההורים להתנדב לעזור בכל מיני משימות בכיתה: ריקון/מילוי מעטפות הדואר שהסברתי עליהן למעלה, או בעזרה למורה בהכנות של כל מיני דברים לפרוייקטים או למשימות היום-יומיות של הילדים (כן, בישראל זה חלק מהתפקיד של המורים. כאן – אם ההורים לא יעשו את זה, המורים לא יעשו את זה גם – עבודות משרדיות זה לא חלק מהתפקיד שלהם…). יש הורים שמעבירים "שיעורי ספורט" (כי אין דברים כאלה ב – KINDER), יש הורים שמעבירים סדנאות חימר, יש כאלה שעוזרים בגינת בית הספר. ייש כאלה שמלווים לטיולים כיתתיים ויש כאלה שבאים לכיתה לעזור בסדנאות קריאה יומיות.

אז בהרבה מהמסיבות הכיתתיות השתתפתי בתור אמא מתנדבת (בדר"כ אותן אימהות התנדבו – ככה זה כשאין לך מה לעשות חוץ מלהיות אמא  🙂 ). הסעתי לשני טיולים, וזאביק ליווה את הטיול הרגלי שנערך בתקופה שבה הילדים למדו את הנושא של ציור מפות בתוך תקופת הסביבה שלי (או שזה היה הסביבה שלי בתוך תקופת המפות? לא יודעת)

אני התנדבתי לעשות הכנות למורה (פעם בשבוע חצי שעה) וסדנאת קריאה (פעם בשבוע שעה) (רחלה, לא היה ברשימה להתנדב להביא בייגלה ומפיות!!!).

בסדנת הקריאה, אפשר או לשבת ליד הילדים בזמן שהם קוראים מספרונים פשוטים, או לשבת איתם ולעבוד איתם על מיון לפי צליל של מילה. עשיתי את שני הדברים.
מדהים איך בתחילת השנה, כל הילדים קוראים אות אות, בהמשך, קוראים צליל צליל, ואז 3 חודשים לפני הסוף כולם פורצים את הגבול ומתחילים לקרוא – מי יותר טוב, מי פחות טוב – אבל כולם, ללא יוצא מהכלל קוראים. מקסים 🙂