במקרה יצא השבוע שביקשתי מניילה (העוזרת)  לבוא ביום שישי. החברים של יואב היו אמורים לשחק אצלנו בחמישי בבוקר, והחברים של זאביק היו אמורים לבוא לשחק אצלנו בחמישי בערב – אז התאים יותר שהיא תבוא בשישי.

אבל כפיר היה חולה בתחילת השבוע, אחר כך יואב, ואז זאביק. אז ביטלנו את כל החברים. אבל את ניילה כבר השארנו ליום שישי.

בחמישי בערב סידרנו את הבית. ככה תמיד לפני שהיא מגיעה. פעם בשבועיים הבית עומד למסדר. לא ממש מסדר מלא, אבל משהו שעושה לנו נעים לדעת שהיא היתה ולא רק בגלל שנקי…

תוך כדי שסידרנו, עשינו גם הזמנה ב – גוגל שופינג אקספרס. זה שירות ניסיוני מ-ד-א-א-א-ים שגוגל מריצים עכשיו בסביבה של סן פרנסיסקו ועמק הסיליקון. לא ברור לנו למה… הם עושים שירות משלוחים ממגוון של חנויות, כרגע ללא עלות משלוח. אתה מזמין מהאתר שלהם מוצרים, אתה יכול לראות כמה המוצרים האלה עולים בכל מיני חנויות ולבחור מאיזו חנות לרכוש או באיזה גודל. שולחים את ההזמנה ולמחרת בבוקר זה אצלך בבית. כרגע זה לא כולל מוצרים רטובים כמו מוצרים חלב קפואים וכאלה.

אבל מבחינתי – החלק הכי שווה בשירות הזה הגיע כשהם התחילו לעבוד עם קוסטקו. קוסטקו זה מחסן. זה סופרמרקט ענק. אין בו את כל המוצרים, אבל מה שכבר יש הולך בחבילות גדולות. צריכים קמח? סבבה- קחו שק של 25 קילו. צריכים סוכר?  סבבה – שק של 12 קילו. צריכים שמן – בגלון (4 ליטר) צריכים נייר טואלט? 30 או 60 גלילים? שקיות זבל – 250 שקיות.
במקור, לפי מה שסיפרו לי קוסטקו היה מחסן מכירות למסעדות. היום הם פתוחים לכולם (בתנאי שעשית כרטיס מועדון בתנאים שונים). ואני שונאת, אבל ממש שונאת ללכת לשם. מצד שני המחירים שלהם, בדרך כלל ללא תחרות.
אז כשגוגל שופינג אקספרס הוסיפו אותם לשירות שלהם, הם קנו אותנו בתור לקוחות (לא שקודם לא היינו…..).

בקיצור, עשינו הזמנה אתמול בערב – נייר ניגוב, נייר טואלט, שמפו, שקיות לסנדוויצים, סוכר חום, קמח, משחות שיניים, גרביים, כוסות סגורות לאלה, פסטה אורז, קורנפלקס נ"ג ועוד ועוד ועוד ועוד.
הבוקר בזמן שזאביק לקח עם אלה את יואב לבוקר אצל תותו, דפקו בדלת 5 שליחים מ- 5 חנויות שונות והביאו המון, המון המון דברים. מיד כשזאביק נכנס בדלת הוא הכניס הכל פנימה וסידר הכל במקום (ככה הוא – איש של סדר מופתי…. לא…..). אז יש לנו המון מהכל בבית, אבל בצורה מפתיעה ולגמרי לא מתאימה לנו, הכל אפילו מסודר במקום הנכון ולא נשאר על השולחן במטבח עד הפעם הבאה שניילה תבוא, כי היא באה היום…..

ואז ניילה באה, ואנחנו הלכנו מהבית. אכלנו צהריים במסעדה. וכשחזרנו…

כשחזרנו – הבית היה נקי. והריח מניקיון. והמקרר היה נקי. והשטיחים שאובים. והכיור נקי, והכלים רחוצים, והמצעים בכל המיטות הוחלפו, והשירותים מבריקים.

יואב, אלה ואני הלכנו לישון שנ"צ. זאביק וכפיר עשו דברים של מנוחה משל עצמם. שישי בצהריים. כמו בבית.

כשקמנו מהשינה, הכנסתי עוף וירקות לתוך שקית של קוקי וישר לתנור (ארוחת שישי מסורתית במשפחת ארבל). ואחריו השקעתי בסלט פירות לקינוח. ואפילו סחטתי מיץ אשכוליות אדומות לי ולזאביק.

ואז ישבנו כל המשפחה ביחד מול סרט ערבי של יום שישי (סתם – מול CARS שזאביק הצליח להמיר סוף, סוף שנוכל לראות בטלויזיה הגדולה).

הסרט נגמר בדיוק כשהעוף היה מוכן. אכלנו ארוחת ערב, הילדים התקלחו והלכו לישון. ארגנו בזריזות את כל מה שהיה צריך כדי שתהיה לנו שבת נעימה מחר בבוקר.

היה לנו שישי נעים, נקי, שקט ושליו. כמו ששישי צריך להיות. איזה כיף.

שבת שלום לכולם….