בכיתה של כפיר, יש פרוייקט של שיתוף פעולה עם חברה שמשווקת ספרים. אנחנו קונים ספרים הביתה והנקודות נצברות לטובת הכיתה. בשלב מסויים, הכיתה מקבלת ספרים לספרייה של הכיתה. מכיוון שבכל רגע פנוי שיש בכיתה, הילדים ניגשים לספרייה ולוקחים ספרים וקראים בהם (טוב – עדיין לא ממש קוראים, בעיקר מדפדפים…), אז מבחינתנו – זה WIN-WIN. גם אנחנו קוראים ספרים באנגלית, וגם תורמים לקהילה :-).

העברנו את הספרייה של הילדים מחדר המשחקים לחדר של הילדים. במילא אנחנו קוראים בעיקר לפני השינה, והיא גזלה מקום בחדר המשחקים. אנחנו עושים תהליך של התמחות בתחומים: יש חדר קריאה (שהוא חדר השינה של הילדים), יש חדר לגו (שהוא חדר האורחים שלנו), יש מגרש כדורסל (שהוא החניה שלנו, יש מרחב אוירי (שהוא החצר האחורית שלנו) ויש את חדר המשחקים (שהוא החדר היחיד שזאביק אחראי על הסידור שלו בכל ערב ולוקח לו לסדר אותו כמו שלוקח לי לסדר את כל שאר הבית , וזה לא בגלל שהוא איטי…..).

בקיצור, המעבר של הספריה לחדר, הנגיש את הספרים לכולם. הספרים נמצאים בכוורת נמוכה, יחסית, וחלק גדול מהם על השטיח (כי עדיין לא קניתי מין תאים כאלה לשים אותם לפי סוגים: לגו, חוברות מדע, חוברות באנגלית, חוברות בעברית….). במסגרת הבלאגן על השטיח, אלה גילתה את הספרים של "פיט החתול" שקנינו בפורייקט של הכיתה של כפיר. אני מודה שהספרים נעימים בעיני. פיט הוא חתול מאוד נחמד, קולי. ואריק ליטווין (הסופר) כותב קליל וכיפי (וגם כפיר שר את השירים כמו ששרים אותם בכיתה). אז התחלנו להקריא אותם בתרגום לעברית.

ככה זה נשמע אחרי 3 ימים שהקראנו את הסיפור:

Download Video