בקיץ, בבריכה, מארק (אבא של פלג) שואל את כפיר "כמה זה שבע כפול חמש?"
כפיר חושב רגע ועונה "לא יודע"
אמא: "אתה יכול לחשב את זה. זה כמו חמש כפול שבע"
כפיר חושב רגע ועונה "אהה, שלושים וחמש. רוצים לדעת איך חישבתי?"
אמא ומארק: "כן"
כפיר: " 7 כפול 2 זה 14.
ואז יש עוד אחד כזה – שזה 14.
ביחד זה 28.
ואז נשאר עוד 7 אחד.
אז ביחד זה 35"
******************
כפיר: " אבא, מה השעה?"
אבא: "תשע עשרים וארבע"
כפיר:" אהה, אז עוד שלושים ושש דקות יהיה עשר"
******************
כפיר: "אמא, כמה זה 12 ועוד 16?"
אמא: "כמה?"
כפיר:" 28. רוצה לדעת איך חישבתי?"
אמא:"כן"
כפיר: "10 ועוד 10 זה 20.
2 ועוד 6 זה 8
מוסיפים את זה לעשרים ממקודם ויוצא 28"
**************
רועיקי או נדב או גם וגם הסבירו לכפיר את המשמעות של מספרים זוגיים ואי זוגיים ומשם התקדמו לחלוקה בשתיים של מספרים זוגיים ואי זוגיים. מאז כפיר מחלק כל מספר בקלות ובלי בעיה "זה פשוט לחלק אי זוגי. פשוט מורידים אחד ואז מחלקים את הזוגי לשתיים ומוסיפים חצי"
***********
בארוחת אבא חילק חביתה לשלוש ואמר לכפיר שכל אחד מקבל שליש (כי הכנו חביתה משלוש ביצים, וכל אחד יכול ביצה אחת)
"מה זה שליש?"
"זה כשלוקחים משהו ומחלקים לשלוש"
כפיר:" אהה, חצי, רבע ורבע… " – מקורי 🙂
*************
כפיר מספר לאמא בהתלהבות רבה, מסקנות משיחה שהיתה לו עם אבא:
(הערת אבא: שיחה שבה כפיר ויואב רצו עוד סוכריות, אבא לא הסכים, אפילו לא לחלקיק סוכריה)
"אם מחלקים שלם לשתיים אז יש חצי.
ואם עוד פעם לשתיים -אז יש רבע.
ואם מחלקים את הרבע עוד פעם לשתיים – אז יש שמונה חלקים.
ואת יודעת מה זה? זה חצי של הרבע!!!!". (סטאגדם סטאגדם!!!)
********
בתחילת kindergarten המחנכת עושה לילדים הערכה לגבי רמת הקריאה, כתיבה וחשבון שלהם , כדי לקבוע את קצב ההתקדמות של כל אחד ושל כל הכתה ביחד.
בסיום ההערכה של כפיר, גברת ריטדורף ( שעל אף שמה היא ממש צעירונת), התפעלה ממה שהיא קראה לו "התפיסה המתמטית של כפיר"
"רוב הילדים בגילו לא יכולים לזכור מה היתה התוצאה של החישוב הקודם, כדי לעשות חישוב חדש, אבל כפיר עשה את זה בלי בעיה.
כששאלתי אותו כמה תפוחים יש לכולנו ביחד, אם לי יש 2, לו יש 2 ולעוזרת שלי יש 2, הוא מיד ענה לי 6, זה היה מדהים!"
ועל זה נאמר "פחחחחחחחח" (מיד סיפרתי לה את הסיפור עם מארק, אבא של פלג…)
הילד גאון (שזה לא מפתיע בכלל בהתחשב בזה שהוא בנכם הביולוגי).
מה שפועל לטובתו זה שאתם גרים באמריקה ויש את הקטע הזה של המטריקה האמריקאית. אז עד שהוא יגיע לחלקי האינץ' (בפרויקט הנגרות הראשון שלו), אם הוא יאפה איתך הוא יוכל להתנסות במתכונים ההזויים האלה שיש בהם 5/8 כוס של משהו ואז הוא יגיד לך – את צריכה חצי כוס ועוד שמינית כוס ואת תצטרכי לגרד את הלסת שלך מהרצפה.
הוא כבר אופה איתית אבל אני – עובדת רק במטריקה המטרית האמיתית. ולפיכך כל מתכון מיד עובר לשיטה המטרית – כי אין שום סיסוי בעולם שאני זוכרת או מבינה את המטריקה האינצ'ית (אפילו שקראתי את ההסבר של יובל על זה כמה פעמים….).
ואני מגרדת את הלסת מהרצפה כל הזמן…. השבוע היתה שאלה בטריויה "כמה שעות יש בשבוע" והתשובה היא כמובן "168 שעות". אחרי שקראנו את התשובה, אמרתי לכפיר – "אתה יכול לחשב את זה – זה 7 ימים כפול 24 שעות". הוא חשב רגע ואמר "אני לא יכול לחשב את זה כה. אבל אני יכול לחשב כמה זה 24 ועוד עשרים וארבע עד שזה יהיה 7 ימים".
בחישוב הראשון "24 + 24" לקח לו איזה 30 שניות לחשב. בשני "48 + 24" לקח לו 15 שניות לחשב. את הבאים בתור הוא חישב ונתן תשובה תוך כדי ששאלתי את השאלה בערך.
בעיקר אהבתי שכששאלתי "כמה שעות זה 6 ימים? 120 + 24?" ואז הוא אמר "אמא, זה ממש קל – אני רק צריך להוסיף ל- 120 את העשרים ואז עוד 4…"
אני חושב שעדיף ילד מחונן ואני סומך שתקדמו אותו
בהמשך לפוסט הקודם….תשאלי את כפיר איך מחלקים 3 סטייקים לארבעה אנשים ואריונת זיתים אחת בבקשה.אני די משוכנעת שהוא היה נותן לך תשובה טובה…
אהבתי את החלוקה השווה של החביתה. השאלה למי החצי? ומאיפה לילד הזה הידע של 60 דקות??? מה זה???
הילד הזה יודע כמה דקות יש בשעה, כמה שעות יש ביום, כמה ימים יש בשבוע,
ומחשב / שואל המון שאלות סביב זה (לדוגמא – כמה שעות יש בחודש)