הילד שלנו התחיל גן חובה.

למי שגר בישראל, זה אולי לא נשמע הרבה, אבל כאן – גן חובה הוא בתוך בית הספר יסודי, שמתחיל בגן חובה ומסתיים בכיתה ה'. הגן דומה יותר למה שפעם קראו בישראל "כיתה א' גנית" או "חטיבה צעירה, ככה שבעצם ההתרגשות של "הילד שלי הולך לכיתה א'" בישראל, מקבילה ל"הילד שלי מתחיל KINDERGARTEN" בארצות הברית….

הילדים נמצאים בבית ספר 6 שעות, חלק מהזמן לומדים, חלק מהזמן משחקים. אני ביקרתי באחת הכיתות בשנה שעברה בסביבות מרץ – אפריל וראיתי שהם כבר כותבים פיסקה שלמה שמספרת סיפור, ומציירים ציורים, ומשחקים משחקים ועושים ה-מ-ו-ן יצירות ומשתעשעים בכל מיני דברים (בדיוק היתה תקופת ה"אוקיינוסים" אז הם למדו על כל מיני חיות וציירו אותן, ושיחקו עם כוכבי ים….).

כפיר לא הבין בכלל שצריך להתרגש עד שביקרנו בכיתה שלנו יום לפני תחילת הלימודים (כאן מפרסמים את השיבוץ לכיתות על לוח יום לפני תחילת הלימודים, כדי למנוע התבאסות ארוכה לאורך כל הקיץ….). התלמידים החדשים (בלבד) מוזמנים להגיע לכיתה שלהם ולפגוש את המורה למשך חצי שעה. המורה של כפיר נחשבת אחת הטובות בשכבה, והיא הכינה לכל הילדים דף עם שיר שקשור לנושא של להתרגש ולא להצליח להירדם בלילה שלפני תחילת הלימודים, וחיברה אליו שקית נצנצים כדי שהיא תעזור לילדים להירדם.
זה הדליק אצל כפיר את מנגנון "חוסר השינה". אם נתנו לו משהו שאמור לעזור לו להירדם, כנראה שאמורה להיות לו בעיית שינה. אז הוא לא הצליח להירדם עד עשר בלילה בערך….

אבל חוץ מזה, הילד בונקר. "מה עשיתם היום?" "כלום", "בכל זאת" – "כלום"…. המידע היחיד שהוא סיפק לי השבוע היה שבמשך כל שלושת הימים שהוא היה בבית ספר, לא למדו אותיות ולא למדו חשבון (אל דאגה, את נושא החשבון של גן חובה, וכיתה א' הוא כבר סגר לדעתי….)

בקיצור, זה די מרגש גם לכפיר וגם לנו. פתאום הילד שלנו כבר נורא נורא גדול. מוזר. כיף גדול 🙂

Download Video