נחתנו בשישי אחר הצהריים בארץ הקודש, אחרי טיסה ככה-ככה מסן פרנסיסקו לניו-יורק, מעבר קטסטרופה בניו יורק (מסקנות: 1. לא לטוס עם AMERICAN AIRLINES, 2. לא לטוס דרך JFK), וטיסה נוחה יחסית לישראל (אך חסרת שינה עבורי).

מאז, החיים שלי הפוכים, ערה בלילות, ישנה בימים…. אלה מתעוררת בסביבות חצות, ערה ארבע שעות ונרדמת, הבנים מתעוררים מתישהו בין הזמן שהיא מתעוררת לזמן שהיא נרדמת וערים עד הבוקר…..
למזלי, אורנה, רועיקי, נועם, ענבר ורחלה כאן למלא את שעות היום ואני יכולה לנסות להשלים שעות באמצע….

אלה מוכנה ללכת לשחות, אז מה אם השעה שלוש וחצי בבוקר???

בינתיים אני במצב סריחות, נרדמת בכל מקום בכל מצב, אז תצטרכו לחכות עוד כמה ימים כדי שאני אהיה תקשורתית יותר ואענה לכל שיחות הטלפון / סמסים / מיילים שלכם.. אל דאגה – אנחנו כאן לחודשיים 🙂

רועיקי תפס אותי בתנוחת אפיצות על הרצפה שמתאימה לגולנצ'יקים צעירים ולא לאימהות מבוגרות....