השעה 10 בלילה, יום רביעי. זאביק הלך לשחק, הילדים ישנים, הבית מוכן ומזומן למסדר המנקות. יש לי 3 ערימות של כביסה ענקיות מחכות לקיפול. בזמן האחרון, אני מקפלת כביסה מול הסדרה "הבית הלבן" (כן, אני יודעת שאני באיחור של 10-15 שנים, אבל זאת מה זה סדרה מעולה!!!). אני מתה לראות את הפרק הבא, אבל…. אויש כמה זמן שלא כתבתי פוסט!!!!

איכשהו, בלי לשים לב, הזמן מתגלגל לו, הילדים גדלים כל כך מהר שאנחנו לא מספיקים לתפוס את זה. אתמול חיפשנו תמונה של כפיר לאיזשהו צורך, והסתכלנו על המון תמונות, פתאום קפצה לנו לעיניים, תמונה מ- SERRA PARK שצילמנו בחודש הראשון שהגענו לכאן. וואו, כמה שהילדים היו קטנים!!! כפיר נראה כזה ילדון, ויואבי עם מוצץ שממלא לו את כל הפה מרוב שהוא היה קטן….  מה זה, איך זה קורה???

**************************************************************************************************

כפיר חזק חזק מאוד בענייני לגו, ו- STAR WARS. כמות הסיפורים שאני צריכה להמציא שקשורים בסדרת הסרטים הזאת… תאמינו לי, אולפני לוקאס (או דיסני?) צריכים להתחיל לשלם לי על כושר ההמצאה שלי….. בקרוב לפי כפיר "מסיבת STAR WARS" (הוא כבר מקשט את הבית לטובת העניין בהמון ציורים של כל הדמויות).
אני חושבת שכבר סיפרתי על היכולות החישוביות שלו, אבל בזמן האחרון מתחיל להתפתח אצלו גם הרצון לכתוב. בגן רונית הילדים לומדים לזהות את האותיות ולכתוב אותן, אבל עד עכשיו כפיר לא ממש היה בעניין של זה בבית. בזמן האחרון הוא מבקש לכתוב כל מיני דברים, ומנסה גם לקרוא (הוא בעיקר קורא את האות הראשונה ומנחש ממנה את כל המילה, אבל גם זה טוב).

בשבוע שעבר הייתי בבית הספר שאליו כפיר ילך בשנה הבאה לגן חובה. אני מודה שמצד אחד מאוד התרשמתי לטובה, ומהצד השני גם קצת נחרדתי… המון פעילויות נעשות בכיתה בשילוב עם משחק, ושירה, ותנועה, ואביזרים טכנולוגיים, ו…ו…ו.. ומצד שני – זאת ממש כיתה ולומדים שם משמונה בבוקר עד שתיים ורבע בצהריים… הילד שלי הולך לגן חובה והוא יהיה בכיתה…. אני יודעת שהוא מאוד יאהב את זה, אבל אני באופן אישי חושבת שגן חובה אמור להיות גן – לא?

*************************************************************************************************

יואבי מאוד בעניין של בייסבול בזמן האחרון. אחרי שהוא ריפט (יש מילה כזאת?) את המחבט M&M העשוי קרטון ובד שהבאנו ענבר ואני מווגאס, והוכיח יכולות מרשימות איתו, זאביק הלך איתו לקנות מחבט אמיתי מאלומיניום. בשבוע שעבר שיחקנו אני והוא, והוא חבט את הכדור מצד אחד של החצר, לקיר של הבית של השכנים בצד השני של החצר…. זאביק לוקח אותו לשחק במגרשי בייסבול שיש בפארקים והשבוע הלכו שלושת הבנים לראות משחק בייסבול אמיתי של קבוצת סן חוזה ג'יאנטס (קבוצת המילואים של סן פרנסיסקו ג'יאנטס).

באופן כללי, יואבי מאוד בתחום ההתנסויות ובדיקת הגבולות של עצמו. לפני שבועיים הוא הופיע פתאום עם חרב שהיתה מונחת מעל כוננית גבוהה. כשביררנו איך הוא הגיע אליה, גילינו שהוא בנה בריקדה מכל מיני דברים שהיו בחדר משחקים ומתח את כל כולו עד שהוא הצליח להגיע אליה…. (הייתי מספרת עוד קצת על ההתנסויות שלו, אבל יש מצב שמישהו יגיד שהילד עבריין קטן :-))

יש לו לב טוב, ענק, מדהים עד כמה. כשהוא לא עסוק בלהיות בנדיט, אפשר להתעלף מכמה שהוא מתוק. השבוע טיילנו עם שרון ועידו והוא נתן יד ליאיר (יא-יא) בן השנה וחצי, ושניהם הלכו ביחד חלק נכבד מהדרך, כשיואבי מוביל אותו בעדינות רבה, ויא-יא מסתכל עליו בעיניים מלאות הערצה 🙂

*****************************************************************************************************

אלה כבר תיכף בת שנה. יש לה כבר 5 שיניים. היא כבר עומדת מעל 10 שניות לבדה בלי ידיים. היא כבר נעמדת לבד מהרצפה בלי ידיים. אם נותנים לה יד היא מיד מתחילה ללכת 5-6 צעדים.
לפני שבועיים הוצאנו את הליכון הילדים שיש לנו בבית. אנחנו באופן כללי לא בעד הליכונים, אבל כפיר  ויואב לא השתמשו בו בכלל בתור הליכון, אלא רק בחלק שמכניסים ומוציאים כל מיני צורות גיאומטריות תלת-מימדיות. חשבנו שגם היא תהיה ככה. אחרי יומיים, היא גילתה שאפשר להיעזר בזה כדי לעמוד (אין לנו כל כך הרבה דברים נמוכים בבית שיכלה לעזור לה ללמוד איך להיעמד בעצמה), אחרי יומיים נוספים היא גילתה שהיא יכולה ללכת עם זה, ומאז היא כל הזמן מבקשת שנוריד לה את זה לשטיח (שטיח זה טוב, זה לא נותן להליכון ללכת מהר מדי, ככה היא הולכת בקצב שלה ואני לא צריכה להתכופף כדי להחזיק לה את הידיים כשהיא רוצה ללכת…).
היא שמה על עצמה שרשראות, ומורידה. האי משחקת בבובה שלה בצורה שאין דברים כאלה … היא משחקת במכוניות ובמסלולי מירוץ, היא נותנת ביסים מהאוכל שלה למי שמאכיל אותה. היא משחקת מחבואים עם כולם (כולל מי שמדבר איתה בסקייפ). היא משחקת תופסת. היא מצחיקה מאוד. והיא עדיין נקרעת מצחוק מכפיר ויואב.

***************************************************************************************************

ואנחנו? אנחנו שמחים מבוא האביב, אנחנו משתדלים מאוד לקחת את הילדים לטייל לפחות יום אחד בכל סוף שבוע. לצערנו, לא יוצא לנו לצאת ביחד רק אני והוא (רמז, רמז – לכל הבייביסיטרים בישראל). אבל, במקום, אנחנו משתדלים למלא את הערבים שלנו בצורה משמעותית בתוך הבית (אמרתי כבר שאנחנו רואים את הסדרה המצויינת "הבית הלבן"???).

עשינו מנוי משפחתי לפארק השעשועים "GREAT AMERICA" שנמצא במרחק רבע שעה מהבית. בפעם הראשונה, לקחתי את יואב ואלה ביחד עם תמר ויהלי (השכנים). אחר כך, הלכנו כל המשפחה, ובפעמיים האחרונות, זאביק לקח את הבנים בראשון בעשר בבוקר, מיד עם הפתיחה, היו שם שלוש וחצי שעות וחזרו כשהתחיל העומס. השבוע פתחו שם חלק מפארק המים וכבר ממש ברור לנו שזאת היתה השקעה כספית מצויינת לעונה המאוד קצרה שנהיה פה.

ועכשיו קצת תמונות (ואני יכולה ללכת לראות את הפרק שלי :-))

נ.ב. – לאור התגובות והאמוציות שעורר הפוסט "געגועים לג'וליה" – אפשר לסמוך על זה שאני כבר לא אכתוב פוסטים מרגשים כאלה יותר 🙂