לפעמים בשבועות שבהם יואבי קצת מבולבל (נניח נשך גם את יהלי וגם את אלה…), אני צריכה לזכור שזה רק שלב בחיים שלו וזה יעבור…. טוב שיש לי משהו שרציתי לפרסם מזמן שמזכיר לי כמה הוא ילד מקסים (וטוב לב, וחמוד ואוהב, ועדין ושומר והכל… רק שלב – אמרת כבר….)
*********************************************************************************************************
יואב: "אמא, מי ישכב איתנו?"
אמא: "אף אחד, כל אחד שוכב במיטה שלו ונרדם לבד"
יואב: "אבל אני לא יכול לישון לבד"
אמא: "למה?"
יואב: "כי לא נסגרות לי העיניים"
*******************************************************************************************************
יואב נכנס לשירותים בזמן שזאביק התקלח (ככה זה, כשהשירותים והמקלחת ביחד – מישהו מתישהו בטוח יציץ עליך….)
"אמא – אבא התפשט מאוד יפה לבד…"
*******************************************************************************************************
יואב: "אבא, אני לא יכול לישון"
אבא: "למה?"
יואב: "כי יש לי כוח לישון"
********************************************************************************************************
יואב הולך לחדר מייד אחרי ארוחת ערב, מגלה שיש חושך בחדר, חוזר בריצה,
"אבא, יש מצרים בחושך שלי"
********************************************************************************************************
מתוק הקטן-גדול הזה.
באמת מתוק….
גם כשהוא נותן חיבוקים חזקים בסוף שיחות בסקייפ, עם כל הרצינות והקמט בין הגבות מתוך ריכוז, זה ממיס.
ממש אחרי שכתבתי את הפוסט הזה, היה פה אחר צהריים מקסים. לכפיר היה חבר. ליואבי היה חבר. כשהחבר של יואבי הלך, בילינו אני והוא חצי שעה קסומה ביחד, עם גילגולים וחיבוקים ואווירונים וגשרים והוא צחק את הצחוק המתגלגל הכי שמח בעולם ואני נזכרתי שכיף לי איתו הכי בעולם….
להתעלף
את רוצה שנמות מקנאה…. איזה כיף לך