בזמן האחרון אנחנו בתקופת "התורה" בחייו של כפיר. בגן שרים בימי שישי את "שלום עליכם מלאכי השלום", מה שגרם לנו לשיר במשך זמן מה את השיר הזה, ולתאר אותו ולהסביר מיהם המלאכים, למה יש לשיר 4 בתים (מזל שיש לי ניסיון עוד מרועיקי ונונו ב"סיפורים מהלב" – אחרת, לך תסביר למה בכל בית יש פניה אחרת למלאכים….)

מ"שלום עליכם" עברנו לשאלות שנוגעות לאלוהים, איפה הוא נמצא, מתי הוא מגיע, סיפור הבריאה (נאלצנו לקרוא את המילים של השיר "בראשית" של חיים חפר, כדי לוודא שאנחנו זוכרים את הסדר הנכון של ימי הבריאה), ולהתמודד עם שאלות קיומיות:

כפיר: "אמא, נכון שרק אלוהים יכול לבנות ארץ חדשה?"
אמא: "לא, גם אנשים יכולים"
כפיר: "לא רק אלוהים"
אמא: "אתה מתכוון שרק אלוהים יכול לברוא ארץ חדשה, כמו בבריאת העולם?"
כפיר: "אה, כן"
אמא: "אז אתה צודק, רק אלוהים יכול לברוא עולם חדש. אבל אחרי שהוא בורא את העולם, ויש ים ויבשה ועצים וחיות, אז יכולים לבוא אנשים ולבנות בתים, וכבישים ולזרוע ולחרוש…"
כפיר: "נכון. אלוהים בודק במחשב ואומר להם אם אפשר…"

******************************************************************************************************

בסוף, נשברנו ולקחנו מליאת וירון פלג שלושה ספרים של סיפורי התורה והתחלנו לקרוא בהם קצת קצת, אבל בעיקר אנחנו מסתמכים על הכישרון הטבעי שלי לקחת 3-4 משפטים מסיפורי התורה ולהפוך אותם לסיפור צבעוני שנמשך רבע שעה של נסיעה לכל גן….
(דרך אגב, על ליאת עוד ידובר פה רבות בבלוג, שכן היא כוהנת הקניות הגדולה, והיא המנחה העיקרית שלי בעבודת המסטר שלי "מרכזי הקניות האמריקאיים וכיצד ניתן לרכוש יותר דברים בפחות כסף באמצעות קופונים וחיפוש מתמיד באינטרנט…).

******************************************************************************************************

לפני שלושה שבועות בערך שמענו בדרך הביתה את כוורת, קצת נמאס לי ולזאביק לשמוע את הדיסקים של הילדים שהיו או לא היו באוטו, ואז שמענו לראשונה את "גוליית".
בחלק האחורי של האוטו נשמע מירמור גדול, כי השיר לא היה מהמבחר המבוקש של "הכבש ה- 16", או "עוץ לי גוץ לי". אבל אחרי שהסברתי שאת השיר הזה שרים גידי גוב שמספר את "מיץ פטל" ואפרים שמיר מ"ליל חניה" (שימו לב בהמשך), ואחרי שאמרתי שזה קשור גם לסיפורי התורה, הקהל ביציע התרצה והחליט שהוא מסכים לשמוע "באופן חד פעמי" את השיר.
מאז שמענו את השיר כבר אלפי פעמים. מי שמכיר את כפיר יודע שחזרה היא מוטו מרכזי בחיים שלו. ולראיה, אפשר לשמוע את השיר גם בעיבוד עצמי, לא ערוך (שוב אני מזכירה לקהל את מידת ההקרבה שלי, בכך שאני חושפת חלקים אינטימיים שלי לציבור שבדרך כלל אינם נחשפים מחמת הבושה, במקרה הזה, קול העורבני שלי בניסיון שירה):

Download Video

מרוב ששמענו את זה המון פעמים, גם יואב כבר שר "גויית"  (כך ב"יואבית" שוטפת), אבל מסרב לשתף פעולה עם המצלמה:

Download Video

*****************************************************************************************************

ואם כבר בסרטים ובשירים עסקינן, אז לפני זמן מה, קראתי אצל נעמה בבלוג פוסט על השלג, ועל יום של SNOWBOARD עם תובנות על חינוך אמריקאי רגיל ובו היה מוזכר השיר "ליל חניה" שנכתב על ידי נתן אלתרמן והולחן על ידי יאיר רוזנבלום. זה אחד השירים היפים והמדהימים בשפה העברית.
אני באופן אישי, מאוד אוהבת את הביצוע המקורי של חנן יובל, אפרים שמיר, וירדנה ארזי ב"פסטיבל הזמר והפזמון" (עם התזמורת שעושה פלאים בלחן), והשמעתי אותו לכפיר וגם הוא מאוד אהב אותו, אבל מיד אחר כך הוא ראה שיש עוד ביצוע מהשנים האחרונות, של אותה שלישיה (טוב אולי מה- 20 שנים האחרונות), ומאז אנחנו שומעים קודם "את זה שהם היו גדולים" ואחר כך "את זה שהם היו קטנים".
באיזה שהוא שלב, זה הפך להיות שיר קאלט אצלנו בבית והגיע לשלב הזה:

Download Video

ומי שממש רוצה לראות ילדים ולא הספיקו לו הסרטים שלמעלה, הנה חשיפה מוגברת עבור הקהל המכור:

Download Video