אני יודעת אני יודעת – ממש לא בסדר מצידי, שום עדכון על הבית החדש, על ראש השנה, על הטיול עם משפחת הרשקוביץ (היה כיף!!!!!), על שבוע הצי והמצעד בסן פרנסיסקו… אבל בא לי להשוויץ – אז כל השאר יחכה….
כזכור (או שלא) – המכולה שלנו נשלחה מישראל חודש וחצי לפני שנסענו והגיעה לנמל אוקלנד יומיים לפני שאנחנו נחתנו בארצות הברית. בגלל שלא היה לנו בית להעביר אליו את הדברים, הוציאו את הדברים מהמכולה והעבירו אותם לאיחסון. בערב ראש השנה העבירו לבית שלנו את הדברים מהאחסון. איפשהו בין ההעברות איבדו לנו חצי מהסוכה ונשארו לנו רק 4 עמודים עומדים (כל ה- 8 האופקיים אבדו כלא היו 🙁 ).
זאביק כבר קיבל את טופס התביעה ונקבל את כל הכסף כדי לקנות סוכה חדשה (הרבה כסף עולה סוכת נחלים בארצות הברית – מעל 600$), אבל בינתיים היום ערב סוכות ואין לנו סוכה 🙁
אז לפנות בוקר עלה לי רעיון ובבוקר יישמתי אותו – הלכתי להום דיפו (כמו מחסן טכני שיש בתוכו כל מה שצריך כדי לבנות בית או לעשות מה שרוצים – חנות של אנשי מקצוע), ואחרי שהסתובבתי באיזור המנסרה כמה דקות, הבנתי שאני לא באמת איש מקצוע ופניתי למישהו כזה שעובד בחנות. ביקשתי 8 קרשים זולים, בעובי 2 ס"מ ורוחב 3 ס"מ ואורך של בערך 2 מטר (אבל הכל באינצ'ים כמובן).
בנוסף ביקשתי שינסרו לי קרש נוסף למידות של 2X2x3 – אבל המסור החשמלי שלהם נשבר אתמול בזמן שהם הכינו את עצמם לקראת חג המולד (הם חתכו אתמול 700 בסיסים לעצי חג המולד – וזוהי רק ההתחלה…), אז ביקשתי מהאיש שיראה לי איפה יש מסור ידני ורכשתי לי גם אחד כזה (די מעפן האמת – בארוחת הערב לקחנו מחיליק, אבא של עימרי, מסור ידני הרבה יותר טוב).
באתי הביתה ועשיתי ניסוי, חתכתי חתיכה קטנה בגודל של 2X2X3:
אחרי כך קדחתי חור לכל אורך החתיכה:
הברגתי את החתיכה הקטנה לאחד הקרשים:
הבנתי שאני בכיוון הנכון והלכתי להביא את הילדים… בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון, זאביק ואני המשכנו לנסר עוד 15 חתיכות, לקדוח בהם חורים ולחבר לכל שמונת העמודים שקניתי.
הוצאנו החוצה את מה שיצא, וגם את העמודים המקוריים של הסוכה:
חיברנו את העמודים המקוריים עם מה שיצרנו:
חיברנו בכל הפינות:
ובנינו סוכת נחלים משלנו:
אז נכון שאם מישהו ישען עליה היא כנראה תתפרק (ובגלל זה זאביק יחבר אותה מחר לפרגולה ולעץ הלימון) ונכון שעדיין לא שמנו עליה את הבדים ואת הקישוטים (מחר בצהריים עם כפיר), ונכון שבמצבה הנוכחי היא לגמרי חד פעמית והקרשים ישמשו אותנו שימוש חוזר בל"ג בעומר – אבל בינתיים – יש לנו סוכה "יש מאין" !!!
החשבון הסופי יצא: 9 קרשים בעלות של 0.95$ ועוד מסור בעלות של 6.95$ ועוד מס – סה"כ 17.60$, ועוד שעתיים עבודה שלי ושל זאביק – סבבה, לא?
הסיבה שבכלל כתבתי את הפוסט הזה, היא כדי להשוויץ – בבית שלנו בכפר מונש, כל הרעיונות לבניות מעץ היו שלי, התכנונים היו של זאביק, היישום (במרבית המקרים) היה של שנינו ביחד – אבל כל הקרדיט הלך לזאביק… הפעם אני הגיתי, אני תכננתי, שנינו יישמנו – נראה לי שאפשר לתת לי את הקרדיט הפעם… 🙂
חג סוכות שמח לכולם!!!
נ.ב. – למי שמתלונן שלא כתבתי כלום על הילדים, קבלו תמונות מיום ראשון במקום:
אז קודם כל, סחתיין עליך אחותי.לא רק יופי, גם חוכמה ויוזמה.
שנית, שיהיה חג שמח, הרבה אושפיזין ושאר אורחים ושכנים.
שלישית, אם נדמה לך ששתי תמונות של הילדים מספיקות למישהו, את שוכחת שמדובר בנו,שום דבר לא מספיק לנו …..שבועיים בלי שום פוסט, בלי תמונות וכמעט בלי לדבר איתכם, לדעתי מגיע לנו אלבום.
רביעית,אם לא הייתי יודעת שאת נורא עסוקה הייתי חושדת שהדברים שאמר עדי הוציאו לך את הרוח מהמקלדת, וחבל, כי את כותבת מקסים ויש לך קהל שבוי, אז תמשיכי.
חמישית, טוב, די , מכאן זה רק השתפכות על געגועים גדולים במיוחד.
כן, כמובן שזו ענבר ולא רחלה שכתבה את התגובה , אבל מה לעשות ?
מתחייבת לתת אלבום, ותיאור מפורט של קורותינו בשבועיים האחרונים – מיד ברגע שיפתחו לי שתי דקות לנשימה, ואחרי שעדי, נחום ומרג'ורי (האושפיזין בסוכתנו) ימשיכו לדרכם. חג שמח!!!
מעולה את. כל הכבוד.
(פה לא מדבר אז לא מתאימה סוכה. יתרה מזאת – יש לי כביסה שנרטבת הרבה ומתייבשת קצת חליפות כבר שבוע. אתמול כמעט נשברתי והורדתי כדי לסחוט וליבש אבל כל התחזיות מדברות על יום שמש. נותנת לזה צ'אנס אחרון).
עד שלא אמרת שזה מדבר – לא ממש קלטתי את זה… בלונדינית, מה לעשות…. לא ברור איך לא חשבתי על זה כשבמשך היום חם פה בטירוף ובלילה 2-3 מעלות בחוץ… בלונדינית – עובר בתורשה….
אלוהים אדירים אמר חולד בוקר אחד כשהוא הביט החוצה מחלון המחילה שלו…
רעיון מעולה!
אבל 600$ לסוכת נחלים? אין איזה נפח או מסגר שיוכל להנדס לכם משהו ברבע מחיר?
HELLO!!! זאת ארצות הברית – אתה יודע…. ארץ הדברים המוכנים שלא צריך לעבוד בשבילם יותר מדקה…. נפח? מסגר? אלה מקצועות מאוד מבוקשים פה – אתה יכול לקבל הרבה כסף אם אתה יודע לעשות את זה…. וחוץ מזה – מה איכפת לנו כמה זה עולה? חברת ההובלות משלמת על זה (או יותר נכון, חברת הביטוח של חברת ההובלות)
אין עליך נעמה תמיד ידעתי ,היית קוראת לשכן ,אני מקווה שבבית החדש
יש מקום לאורחים,שנה טובה מכולנו.
מותק!!! מה נראה לך שאין לנו בבית מקום לאורחים? מראש לקחנו חדר נוסף כדי שיהיה מקום (ולראייה – בשבוע שעבר ישנו פה אחותי ובעלה וארבעת ילדיהם ובאחד הערבים הצטרפה עדי בת הדודה שלי והשבוע ישנו פה הדוד שלי נחום והחברה שלו מרג'ורי ושוב הצטרפה אליהם עדי בת הדודה שלי).
אז כן, יש מקום – ובשבילכם – אנחנו נפנה גם את הילדים מהחדר שלהם ונישן איתם באותה מיטה – רק תבואו 🙂 (שמת כבר תרומה של 20 שקלים בצנצנת הנסיעות היום??? :-))
ולגבי השכנים – נראה לי שאנחנו "השכנים" – אלה שקוראים להם לבוא לעזור במקרים של בעיות כמו שנתקלנו בהם פה….
חג שמח ושנה טובה!
כל הכבוד על היוזמה ויודעת שאתם אוהבים ומכניסים אורחים
אבל….
נראה לי שאם אשים 20 שח ליום לחסכון לבוא אליכם – עד שאאסוף מספיק אתם
כבר תהיו בחזרה.
מתגעגעת ונשיקות לילדים ולכם
20 שקלים ליום * 350 יום בנה (נתתי לך כמה ימי חופש) = 7000 ש"ח בתוך שנה, שהם בערך 2000 דולר.
מספיק לכרטיס טיסה ועוד 800 דולר בזבוזים…
קדימה – תתחילי לשים כסף בצד ועוד שנה תבואי לבקר אותנו 🙂
הי נעמונת,
היום קיבלנו את הלוח שנה, תודה רבה! מדהים איך שלא שכחת אף שם על המעטפה…
כיף לקרוא את הבלוג שלך, תמשיכי לכתוב ואל תתייחסי לכל מה שאומרים לך…
שנה טובה ונשיקות מכולנו
אנחנו מאוד שמחים שכולם מקבלים את השנות טובות (אם לא מישהו לא קיבל – סימן שדואר ישראל עובד לאיטו, או ששכחנו אותו, או שסתם אנחנו לא אוהבים אותו :-))
אנחנו, דרך אגב עוד לא קיבלנו את שלנו – ענבר עשתה עבודת קודש בהדפסה על המעטפות ומשלוח בישראל, אבל קצת התעכבה עם המשלוח אלינו…
חג שמח ושנה טובה לכולם!
אני לא מאמינה שאת מתלוננת עליי מול כולם. לא מספיק שעשית לי יסוריי מצפון בשבועיים האחורנים את עוד כותבת בבלוג. עכשיו כולם יחשבו שאני האחות הרעה .
את האחות הרעה… (ובפעם הבאה – אל תרימי לי להנחתה!)
שלום נעמה זאביק כפיר ויואב
אני קוראת שאתם מתאקלמים יפה מאוד , רציתי להודות על לוח השנה ששלחתם לנו
סתוי ישר זיהה שזה כפיר והתינוק שלו הכוונה ליואב
אני נהנת לקרוא את הבלוג שלך , הילדודס נראים מאושרים ובטח חווים חוויות מרגשות כל יום , תהנו ומחכה לקריאת בלוגים חדשים
הילדים חווים חוויות מקסימות – כפיר בעיקר חווה את החוויה שבה יואב בא מאחור ותוקף אותו באחיזת WRESTLING…. יואב במין תקופה כזאת.
לגבי הפוסטים – אני עושה מאמצים לשחרר כמה שיותר…. 🙂
אחרי דקה בה אני לא מבין למה המקלדת לא עובדת (כי ניסיתי לכתוב עם מקלדת של המחשב השני..), אני פותח את שרשרת התגובות שלי לפוסטים שלך. אמנם באיחור מה (מה הם 5 חודשים בין חברים?) אבל לא יכולתי להתאפק אל מול היצירתיות והיוזמה.
אז אני מקווה שאת מקבלת הודעה כלשהי על תגובות שנכתבות לבלוג שלך, אחרת זה הרבה כתוב לשווא.
כל הכבוד! גם לענין הסוכה וגם לעובדה שלפחות נעמה אחת שאני מכיר שנסעה לצפון אמריקה מצהירה על כך שהיא רוצה לחזור לארץ ולא מלכלכת עליה בכל מיני הזדמנויות.
כפיר (אצלנו, כשיש שנים או יותר עם אותו השם, למבוגר קוראים "הגדול")
5 ימים, 5 חודשים, 5 שנים – מה זה משנה, העיקר שיש פה עוד מגיב :-)…..
אנחנו אכן מתכוונים לחזור לארץ – אבל אני לא רואה את הקשר בין זה האפשרות ללכלך עליה בכל הזדמנות 🙂
מתי אתם מגיעים לסביבה?