יום חמישי. עשרה לארבע – הפעם אחר הצהריים ולא בבוקר….

אני עייפה. עבדתי כמו מטורפת בימים האחרונים כדי לסיים את המסמך הזה. ועכשיו הוא כבר גמור (יש עוד תיקונים קטנים – אבל בגדול הוא בסדר אני מקווה).

אני באיחור של יומיים למיונים ולאריזות – חשבתי שאני אוכל להתחיל ביום רביעי בבוקר – ועכשיו אפשר לראות שממש לא התחלתי. ואני גם לא אתחיל לפני 21:00 היום. אני מתחילה להילחץ.

אתמול זאביק בירר מה קורה עם הויזות. בדיוק הגיע האישור ממשלת ארה"ב. עכשיו צריך לקבוע תור בקונסוליה בירושלים לראיון ואחרי הראיון מקבלים ויזות על באמת. אמור לקחת בערך שבועיים ואז אפשר לטוס. הלחץ מתחיל לטפס בגוף שלי.

עוד חודש לא נהיה פה. מי יודע לכמה שנים. כבר אמרתי שאני בלחץ?